כל הלשונות משמשין לשון ערכין וכו'. ערכין כמו שהוא קצוב בתורה דמים שמין אותו כעבד כמפורש בפרק קמא דערכין:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ערכו עלי. כלומר אם אמר שנתכוון באלו הלשונות לערכין נותן ערכו הקצוב לפי שניו ואם אמר לדמיו נתכוין נותן דמיו:
אהן. לשון שום משמש לשניהן וה"ה לאינך ואהן אדם כולל לשניהן ונתפס בו לשון ערכין ולשון דמים כפי מהי שהוא ומטילין אותו לחומרא כדמפרש ואזיל אם אמר על אדם שומו עלי ולא פירש למה נתכוין אם היה נאה אומרין לשם דמים נתכוין ונותן דמיו אם הן יותר מכדי ערכו הקצוב ואם היה כעור ואינו שוה כ"כ לדמים נותן ערכו הקצוב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2a736c9e02d337f836568315a84d94dec8c107d3f12f869f6e49bca7bcf00de5