אין שואלין הלכות לפני מטתו של מת. משום דהוי לועג לרש:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והא רבי יוחנן שאל לרבי ינאי. לפני מטתו של רבי שמעון דין הזה אם הקדיש עולתו שהוא קרבן מזבח לבדק הבית מהו אם נתפסת הקדושה הואיל וקדשי המזבח הוא:
והוא מגיב ליה. ורבי ינאי היה משיבו ולא מיחה בידו:
ומשני אימר כד הוו מסקין ליה לערסיה דר"ש לסידרא. לסדר והכבוד שעשו לו היה כלומר שנא בפני מטתו ממש היה המעשה:
אימר כד הוה רחיק. מהמטה ד' אמות היה משיבו שמותר הוא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2a736c9e02d337f836568315a84d94dec8c107d3f12f869f6e49bca7bcf00de5