קריאה במקור

פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 6

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מה הן ואני. אסיפא קאי הריני נזירה ושמע בעלה ואמר ואני ובעי הש"ס מה זה הלשון ואני ובמה את עבד ומדמי לה אם כאמן וקיים לך הוא ומתני' אתיא ככ"ע שאינו יכול להפר:
2
או יפה עשית. או דהוי כמאן דאמר לה יפה עשית ומתני' כר"ח אתיא דאלו לרבי הושעיא יכול הוא להפר כדלקמן:
3
דרבי חייא רובא ורבי הושעיא רובה. פליגי בהא דתני האשה כו' לא אמר כלום שאין זה לשון הפרה עד שיאמר מופר ליך בטל ליך:
4
אבל אם אמר. וכלומר אבל בקיים לה הבעל בהא פליגי רבי חייא ורבי הושעיא דר"ח ס"ל דכל הלשונות הללו לשון קיום הן ושוב אינו יכול להפר ורבי הושעיא ס"ל דבכולהם יכול להפר דאין כאן לשון הקמה עד שיאמר באמן וקיים ליך בזה עוד אינו יכול להפר:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 2a736c9e02d337f836568315a84d94dec8c107d3f12f869f6e49bca7bcf00de5