מתני' השלים את נזירותו ואחר כך בא לארץ. שאין נזירות נוהגת אלא בארץ משום טומאת ארץ העמים ומי שנדר בנזיר בח"ל מחייבין אותו לעלות לא"י ולהיות נוהג שם נזירותו:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 3 · הלכה 6 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נזיר בתחלה. צריך לנהוג בארן ישראל כמנין הימים שנדר בנזירות והימים שנהג בנזירות בח"ל כאלו לא נהג בהם נזירות כלל:
אמר רבי יהודה לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה. רבי יהודה כר"א סבירא ליה דאמר לעיל בפרקין הנטמא ביום מלאת אינו סותר אלא שלשים ומשום הכי קאמר דהילני המלכה שנטמאה בסוף ארבע עשרה שנה שהיה ביום מלאת לא התרה הכל ולא הוצרכה למנות עוד שבע שנים אחרות אלא שלשים יום בלבד ולפי שלא היתה שנה שלימה לא מנאה בחשבון וכאלו אמר לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה ושלשים יום:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2a736c9e02d337f836568315a84d94dec8c107d3f12f869f6e49bca7bcf00de5