מתני' חייבין עליה על ביאת מקדש. אם נטמא באותה טומאה ונכנס למקדש או אכל קדשים קודם שטהר מטומאתו חייב עליה כרת אם היה מזיד או קרבן עולה ויורד אם היה שוגג:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 7 · הלכה 4 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא תהא זו קלה מן השרץ. שחייבין עליו על ביאת מקדש כדכתיב או בנבלת שרץ טמא. ומלתא דר"מ ליתא שהרי מגע ומשא של עצם כשעורה שהוא קל שאינו מטמא באהל הנזיר מגלח עליה כדתנן במתני' ורביעית דם שהיא חמור' שמטמא באהל אין הנזיר מגלח עליה:
אין דנין כאן מק"ו. שאין דנין ק"ו על דבר שהוא הלכה למשה מסיני שעצם כשעורה אינו כתוב בתורה אלא הלכה הוא ואין דנין ק"ו מהלכה והן הן דברי ר' אליעזר והן הן דברי רבי יהושע שאמר אלא כך אמרה הלכה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2a736c9e02d337f836568315a84d94dec8c107d3f12f869f6e49bca7bcf00de5