גמ' כתיב ועל כל נפשות מת לא יבא. בכהן גדול כתיב:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אם לאוסרו על הרחוקים. מלהטמא להן הרי הוא בכלל כהן הדיוט וכבר נאמר בהן לנפש לא יטמא בעמיו:
תניהו עניין לקרובים. שלא יטמא להן ואע"ג דבהדיא כתיב ביה לאביו ולאמו לא יטמא איצטריך להאי דרשא כי היכי דלייתר לן קרא דלאביו ולאמו למידרש מיניה לאביו ולאמו לא יטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה כדלקמיה ואכתי לא אסיק למילתיה:
כתיב על כל נפשות ואת אמר אכן. בתמיה דלקרובים היא דאתא:
מיכאן. כלומר ע"כ מכאן את למד לקרובים דאל"כ קשיא וכי צריך לאיסור אחר איסור שהרי כבר הוזהר הוא על הרחוקים בהיותו כהן הדיוט ולמה לי איסור אחר בכ"ג:
אלא להתיר מת מצוה. כלומר אלא ע"כ דלקרובים דרשינן לה ואייתר לן השתא לאביו ולאמו למידרש מינה להתירו לטמא למת מצוה:
אית דבעי נישמעינה. דמותר במת מצוה מן הדא דכתיב לא יטמא בעל בעמיו בזמן שהוא בעמיו שיש לו קוברין הוא דאינו מיטמא אבל מטמא הוא למת מצוה שאינו בתוך עמיו שאין לו קוברין:
להחלו אינו מיטמא. היכא דהטומאה אינו אלא שמקלל עמו בחנם שיש כאן קוברי אחרים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2a736c9e02d337f836568315a84d94dec8c107d3f12f869f6e49bca7bcf00de5