מותר לחם נזיר. מה שנתותר מהלחם שמביא עם שלמיו ירקב:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויאות. שפיר א"ר חסדא דהיכי ליעבד להקריבו בפ"ע א"א שאין לך לחם קרב בפ"ע ולהקריבו עם קרבן נזיר אחר אי אפשר שאין לך נזירות בלא לחם וזה הנזיר צריך להביא לחמו עם שלמיו ולפום כן ירקב:
סברין. בני הישיבה מימר הוא מותר לחמו הוא מותר נסכיו דין אחד להם ומותר נסכיו של נזיר נמי לאבוד אזלי:
מותר נסכיו קדשי קדשים אינון. והוו כמותר. חטאת ואשם דקי"ל בשקלים שם שמותרן יפלו לנדבה:
על דעתיה דרבי יוסי בר בון. דקאמר לרב חסדא מותר נסכיו יפלו לנדבה:
שלשתן אמרו דבר אחד. דכל מותר קדשי קדשים יפלו לנדבה:
ההן דהכא. הא דאמרן:
עד דאנא תמן. בעוד שהייתי בבבל שמעתי קול רב יהודה ששאל לשמואל רבו הפריש שקלו ומת מהו:
יפלו לנדבה. הואיל והשקלים באין לקרבנות ציבור וקדשי קדשים הן:
מותר עשירית האיפה שלו. כלומר ובהאי פלוגתא אשכחן לר"א דאמר נמי כרב חסדא מותר עשירית האיפה של כ"ג שהוא מקריב בכל יום וניתותר ואינו יכול לצרפה למחר:
רבי לעזר אומר יפלו בנדבה. דקדשי קדשים הן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2a736c9e02d337f836568315a84d94dec8c107d3f12f869f6e49bca7bcf00de5