פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 2 · הלכה 6 · Segment 2

גמ' בסתם חלוקין שאמר הרי עלי חצי נזיר סתם ולא פירש מה החצי:

מה. דמה אנן מקיימין המתני' אם באומר כל חצי ראש כלומר שפירש החצי על ראש הנזיר ואמר חצי גילוח הנזיר עלי כ"ע מודים שהוא מביא כל הקרבנות משלם דלא אשכחן נזירות לפלגא ואם באומר חצי חובה של קרבן נזיר עלי כ"ע מודים שהוא מביא חצי קרבנות הנזיר דבקרבנות שייך שפיר החצי אלא ע"כ כן אנן קיימין באומר חצי סתם ופליגי ר"מ ורבנן במה היתה כוונתו לר"מ כאומר חצי הראש והלכך מגלח נזיר שלם ולחכמים כאומר חצי חובה:

אשכח אמר קלת וחומרת. נמצאת למד קולא וחומרא קולא אליבא דר"מ וחומרא אליבא דרבנן וכלומר דאע"ג דחזינן בפלוגתייהו ר"מ מחמיר וחכמים מקילין מ"מ מצינו לפעמים איפכא דודאי אם שנים אמרו הרי עלי לגלח חצי בזה ר"מ מחמיר וחכמים מקילין אלא שאם אחד לבד אמר הרי עלי לגלח חצי בזה הוי קולא לר"מ דאמר חצי הראש הוא וא"כ מביא קרבן שלם בשביל זה:

מביא קרבן אחד. כלומר בקרבן אחד שמחויב הנזיר יוצא זה:

שכן הנזיר מגלח עליו קרבן שלם. שכן יוצא זה הנזיר בקרבן שלם שקבל עליו זה הנודר בשבילו ואינו צריך יותר:

ע"ד דרבנן. אבל לרבנן דסברי חצי חובה הוא דאמר ולא קבל עליו הנודר אלא חצי קרבן הנזיר:

מביא קרבן ומחצה חצי חובת יחיד. כלומר זה הנזיר צריך להביא קרבן שלם שהרי אינו יוצא בחצי נדבתו של זה כיון שאינו קרבן שלם וזה הנודר צריך להביא חצי חובת יחיד של זה שקבל עליו ונמצא מביאין קרבן ומחצה בין שניהם: