שכן מצינו שקיבלו אבותינו במדבר הזיית ערלים. בימי יהושע בפסח גלגל שהיו צריכין להזות עליהן שרובן טמאי מתים היו שנטמאו באבותיהן במדבר וקבלו הזייתן כשהן ערלים דכתיב והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון ובעשרה לא מהילי משום חולשא דאורחא וכדמסיק רב חסדא כמ"ד בי"א מלו ואם לא הזו עליהן כשהן ערלים לא משכחת לה ד' ימים עד י"ד כמשפט בין הזאת ג' להזאת ז':
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 8 · הלכה 1 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ברם כמ"ד בעשירי מלו. לא היו צריכין למנות להזיית ערלים שבעשירי היו מזין הזאת שלישי ובי"ד הזאת שביעי:
מכל מקום לא מנו הזיית ערלים. רבי אבין פליג דאפילו כמ"ד בי"א מלו אין ראיה מכאן דמנו להזיית ערלים דס"ל פסח הבא בטומאה הוה:
והוכשרו הזיותיו. הכשירו אותו דס"ל ערל מקבל הזייה. איסטרטיות. ממונים ושומרי שערים היו בירושלים וערלים היו וטבלו לאחר מילתן ואכלו פסחיהן לערב דערל ישראל לד"ה טובל ואוכל פסחו לערב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2a736c9e02d337f836568315a84d94dec8c107d3f12f869f6e49bca7bcf00de5