קריאה במקור

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשרות · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כתב יד א
מתנה גבי יובל סבר דמתנה חוזרת ולכן משנתנו במתנה אינו קובע כמכר ור"י אומר אע"ג דבשארי דברים פליגין וסוברין דמתנה כמכר וכאן מודים:
2
מאי כדון. דיש חילוק ומפרש דמעשרות קבלו מאליהן ולכן הקילו במתנה:
3
וכאן ודאי. פירש במתני' בהך בבא דסיפא בשני בני אדם דלא מחלק מתני' אלא אלו אוכלין ופטורים ובעה"ש וחנות חייבים ודאי דאין שום חילוק אחר בפי' במתני'. ולכאורה בעה"ש והחנות הוי כמו שאם הי' אומר טלו והכניסו לבתיכם ושם דינו שמעשר דמאי. אעפ"כ כאן דיש הוכחה כנגדו שהאחרים אוכלין ופטורים דתלינן בוודאי לא ראו פני הבית גם בעה"ש וחנות מפרישין ודאי נמצא מוכח איפכא:
4
כתב יד ב
דאמר אין מתנה כמכר. פי' גבי יובל אמר דאין מתנה חוזרת ביובל:
5
א"ר יוסי ד"ה. פי' אפי' רבנן דאמרו מתנה חוזרת ביובל מודי הוא הכא לענין מעשרות דאין מתנה קובע:
6
מאיליהן קבלו עליהון את המעשרות. פי' מדרבנן לפיכך הקילו במתנה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 4adf180976037a246ea44ce3749e9c99aca215acd330ac8e5f50676c160d5f7f