כתב יד א
ברשות. כלומר במתנה וה"ה במכר כשאינו מצרף:
ברשות. כלומר במתנה וה"ה במכר כשאינו מצרף:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשרות · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומשני במצרף. שאוכל ע"י צירוף. ופריך א"כ אפי' לזה שאמר לשון אמלא כרסי ג"כ נתחייב דהא בחליפין באו וחליפין כמכר ויחייב כשאוכל בצירוף ומשני באמת יש חילוק לזה שאמר לקוט עשרים תאנים אוכל על דעת שלעומת זה ימלא כריסו חבירו מפירותיו והוי מקח וכשמצרף קובע אבל זה שאמר סתם ואני אמלא כרסי לכתחילה לא נתכוין שיאכל רק להגיס לב חבירו שיאכל מנין התאנים שצוה ואפי' אוכל אח"כ נחשב רק כאוכל מחמת מתנה:
כתב יד ב
ואין אדם אוכל א' א' ברשות ופטור. פי' במתנה ואפי' במכר:
ואין אדם אוכל א' א' ברשות ופטור. פי' במתנה ואפי' במכר:
ה"ג אפי' הממלא כריסו יהא חייב ואינו חליפין. פי' הלא חליפין כמכר ומכר קובע לענין שלא יצרף:
להגיס את לבו שיאכל אצלו. פי' ולכך אפי' אוכל אח"כ אינו נחשב אלא למתנה בעלמא אבל לאוכל במינין שאם לא הי' אומר לו שימלא את כריסו אצלו לא היה אוכל א"כ נחשב גבי' מכר ולכך אם צירף חייב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4adf180976037a246ea44ce3749e9c99aca215acd330ac8e5f50676c160d5f7f