קריאה במקור

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשרות · פרק 2 · הלכה 4 · Segment 9

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כתב יד א
תמן תנינן. ומקשה אהדדי דמשמע דוקא כשעוסק במין אחד לא יאכל ממין אחר אבל מאותו המין אוכל ואפי' בייחור אחר מאותו המין:
2
ותני עלה הי' עושה כו' לא יאכל ביחור אחר. משמע אפילו מאותו המין ומשני הא דמחלק דוקא בשני מינים אפילו ביחור אחד אעפ"כ אסור לאכול ממין אחר:
3
אתרוג. מין עשב נתן לבהמה מקודם לאכול כדי שתהא שבע מלאכול בשעת דישה מדבר טוב:
4
כתב יד ב
ה"ג בענבים לא יאכל בתאנים. משמע הא בענבים יאכל:
5
ותנינן הי' עושה בלבסים לא יאכל בבנות שבע בבנות שבע לא יאכל בלבסים. משמע הא בבנות שבע יאכל:
6
ותני עלה הי' עושה ביחור זה לא יאכל ביחור אחר. משמע אפי' מאותו המין עצמו לא יאכל ביחור אחר:
7
ומשני לא צריכא אפי' שתיהן ביחור אחד. פי' אם שתיהן ביחור אחד דמאותו המין מותר לאכול אבל ממין אחר אעפ"כ אסור לאכול:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 4adf180976037a246ea44ce3749e9c99aca215acd330ac8e5f50676c160d5f7f