כתב יד ב
ומשני לא אמר אלא דברי ר"א. פי' האי ברייתא דתני נהגו בכיתנין היתר דמשמע לכ"ע חייב היינו אליבא דר"א ומייתי עוד ראיה מהא דתני הפול והשעורין והתלתן שזרע לירק בטלה דעתו זרען חייב משמע דווקא הנך פטור ירקן משום דבטלה דעתן אבל שאר מינין שדרכן לזרוע לזרע ולירק בין זרען ובין ירקן חייב וסבר דאתיא אפי' כרבנן ודחי עוד היא דר"א פי' דהיא נמי לא [אתיא] אלא כר"א ומש"ה דווקא הנך פטור אבל לרבנן אפי' שאר מינין שדרכן לזרוע לזרע ולירק וזרען לירק אינו חייב אלא ירק:
ומשני לא אמר אלא דברי ר"א. פי' האי ברייתא דתני נהגו בכיתנין היתר דמשמע לכ"ע חייב היינו אליבא דר"א ומייתי עוד ראיה מהא דתני הפול והשעורין והתלתן שזרע לירק בטלה דעתו זרען חייב משמע דווקא הנך פטור ירקן משום דבטלה דעתן אבל שאר מינין שדרכן לזרוע לזרע ולירק בין זרען ובין ירקן חייב וסבר דאתיא אפי' כרבנן ודחי עוד היא דר"א פי' דהיא נמי לא [אתיא] אלא כר"א ומש"ה דווקא הנך פטור אבל לרבנן אפי' שאר מינין שדרכן לזרוע לזרע ולירק וזרען לירק אינו חייב אלא ירק: