קריאה במקור

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי מעשרות · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 6

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

כתב יד א
דלעת שניקרה. היינו נשוכת נחש כל הדלועים הנמצא בגומא אסורה דשמא כולם היו נקורים רק שנסתם מחמת גדילתן וכן במכבדות תמרה אם ניקב אחד מהם כולם אסורים:

לכן צריכה. פי' הא דשאל דוקא כשניקרו כולן ואם תאמר פשיטא דאסורים [על זה] מתרץ שלא לומר דתולין בצפורים להקל:

כתב יד ב
לכן צריכה. פי' משו"ה איבעי להו כו' אבל בשלא ניקב אלא אחד מהם בוודאי הכל אסור כיון דתולין בנחש חיישינן שמא עוד א' ניקר אלא שנסתם מחמת הגידול ולא ידעינן איזו היא לכן הכל אסור:

ניקורי רוטב באביהן. פי' ואח"כ נתגדלו אסור דחיישינן לארס של נחש:

ורבים נהגו בו היתר כו'. משיכניסו מחצה. פי' ממה שעתידין להיות:

על הנוסח והמהדורה

מהדורה: Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה: Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 4adf180976037a246ea44ce3749e9c99aca215acd330ac8e5f50676c160d5f7f