כתב יד א דילמא מעשה כו' תודך בעוה"ז החימה שאתה מביא יסורין עליו בעוה"ז ישבחך בשביל זה אתה חוגר שארית החימות שראוי עליו שלא יפרע לפי כל מעשיו ואין אתה מנכה לו בעוה"ב א"ל או נימר איפכא בהיות שלא מפורש בקרא איזו איירי בעה"ז ויהיה ג"כ הדרש מוכח:
א"ר לוי באמת כן הוא אני אדרוש איפכא הקרא ויהיה ג"כ משמעו כקודם כשתעורר חמתך על הרשעים בעוה"ב שצדיקים רואין מה אתה עושה להם כו' ויהיה פי' הפסוק כך כי חמת אדם שאתה מביא על רשעים בעוה"ב וראו צדיקים ויודוך כי רואים גזר דין הקשה שדנים ברשעים והצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם וגם בעוה"ז ג"כ לא היה להם יסורים גדולים ויבינו ששארית חמות תחגור כלומר היסורים שהיה ראוי להביא על הצדיקים תחגור לשון עוצר בשביל יסורין מעט שהיה להם בעוה"ז:
כתב יד ב ר' ירמיה בעי קומי ר' זירא היתה ניטלת בדוקני. פי' מתני' דקתני היתה עומדת בחצר ונופו נוטה לגינה דאוכל כדרכו ופטור היינו אפי' בנוטל בקנה דהיינו שהוא עומד ג"כ בחצר ונוטל בקנה מן הנוף הנוטה לגינה אוכל כדרכו ופטור דהכל הולך אחר המקום שהנוף עומד שם:
כי חמת אדם תודך בעוה"ז. פי' החימה שאתה נותן לאדם בעוה"ז תודה שבשביל זה אתה חוגר שארית החימות לעוה"ב פי' בשביל היסורין שבאו עליו בעוה"ז אין אתה מביא עליו יסורין בעוה"ב אעפ"י שאין היסורין לפי העונות אתה מוחל לו המותרות ובשביל זה תודך פי' ישבחוך:
א"ל אי נימר כי כו' פי' שאל להון אם יכול לדרוש הפסוק איפכא דהיינו שיהיה כי חמת אדם יורה על עוה"ב ושארית חמות תחגור על עוה"ז כיון שאין כתוב בקרא בפירוש איזה איירי בעוה"ז ואיזה איירי בעוה"ב:
א"ר לוי אני אדרוש איפכא כשתעורר חמתך על הרשעים. פי' בעוה"ב צדיקים רואין מה אתה עושה להם ומודים לשמך. פי' כשהצדיקים יראו גזר דין הקשה שאתה שופט את הרשעים בעוה"ב אז ידעו כי לא היה להם יסורין כאלו בעוה"ז וידעו ששארית החמה תחגור פי' שאתה עוצר את היסורין מלבא עליהם בשביל מעט היסורין שבאו עליהם בעוה"ז ולשון תחגור כמו חגורת ציפורין: