המוליך חטין כו'. רשב"ג אומר נותן לו דמי בושתו כו'. וקשה דהא רשב"ג מחייב מדינא דגרמי ומאי קאמר מנהג כו' דמשמע אינו אלא מנהג וע"ק מלת גדול ומה ענין מפה הפרוסה ויש לפרש דרשב"ג לא קאמר דינא אלא בנושא שכר אבל בחנם לא מחייבו משום גרמא וקאמר דאעפ"כ היו מנהג בירושלים המוסר כו' אף לתקן בחנם דהיינו דנקט לחבירו היו נוהגין מנהג גדול משום דגדולה מצוה זו כדאמרינן דגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה וכן קאמר עוד מנהג גדול כו' ע"ש גדולה מצוה זו ומפה פרוסה כו' דכל זמן הכנסת אורחים היה הפתח פתוח לרוחה כמ"ש במדרשות גבי אברהם אבינו על והוא יושב פתח האהל והוא היה דר במקום שאין בו היזק ראייה ולא יהיה צריך למפה בפני הפתח אבל בירושלים שהיה בו היזק ראייה כל זמן שהיה פתוח כדי שיכנסו האורחים היה מפה פרוסה נגד כל חלל בפנים הפתח מפני היזק ראיית בני ר"ה שמבחוץ ואפשר שהיה זה במפה ע"ש הסעודה כדאמרינן פורס מפה כו' וקאמר נסתלקה המפה והיו נועלין הדלת שלא יכנסו עוד אורחים ואפשר שעשו זה לדקדק באורחים שיהיו מהוגנים כמו שיבואר לקמן אההיא דקל מחתן אורח כו' ע"ש:
קריאה במקור
חידושי אגדות על בבא בתרא · דף 93b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bdf647b241856455af051361beae5cf398b0f864c78cc0701c71964ad5eedda2