בן יהוידע על סוטה · דף 34a

אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ: "וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל שִׁכְמוֹ" (יהושע ,ד ה). נראה לי בס"ד הטעם שעשה הסימן בהרמת האבן על שכמם, והוא כי אבן רומזת לישראל במעלות שלהם שעל ידי התורה זכו לתואר אֶחָד הרמוז באות א' ד'אֶבֶן' ולתואר בן הרמוז באותיות בֶּן ד'אֶבֶן' כמו שנאמר אֲסַפְּרָה אֶל חֹק הֳ' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה (תהלים ב, ז).
והרמתם על שכמם נראה לי בס"ד כי הקדוש ברוך הוא הבטיח לאברהם אבינו ע"ה שיתן לבניו ארץ עשרה עממין שהם עמון ומואב ואדום ושבעה עממין של ארץ כנען אך לא זכו ישראל לרשת עמון ומואב ואדום מפני כי אלו הם כנגד שלשה ספירות חב"ד [חכמה בינה דעת] דקליפה והם קשים יותר מחמת גובהן ולא היו ישראל יכולים לשלוט בהם ולא שלטו אלא על שבעה עממין שהם כנגד שבעה ספירות תחתונות שהם חג"ת נהי"מ [חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות] אבל לעתיד בשלימות התיקון בביאת מלך המשיח שיבא בב"א [במהרה בימינו אמן] ישלטו גם על עמון ומואב ואדום כי יתגברו גם על הראש דקליפה.
והנה שבעה תחתונות מתחילים מן הכתף ולמטה כי חב"ד [חכמה בינה דעת] הם סוד הראש ובזה פירשתי בס"ד מאמר הגמרא (חגיגה ה:) דאחוי ההוא מין לרבי יהושע בן חנינא עמא דאהדר מרייהו אפיה מנייהו, שהוא השפעת שלשה ראשונות, ואחוי ליה רבי יהושע בן חנינא עוד ידו נטויה עלינו.
ובזה מובן בס"ד שפיר הטעם שאמר להם יהושע בביאתם זו לארץ ישראל שישימו האבן על שכמם כי אבן רמז לישראל ושכמם רמז מן שבעה תחתונות ולמטה שמתחילים מן הכתף לרמוז להם עתה אין לה שליטה אלא מן הכתף ולמטה ולכן לא תכבשו אלא שבעה עממין בלבד ולא הראש ששם עמון ומואב ואדום.
ונראה לזה נתנבא יעקב אבינו ע"ה בדברו ברמז עם יוסף הצדיק ע"ה הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם (בראשית לז, יג) רוצה לומר לא זוכין עתה לשלוט על הראש אלא משכם ולמטה בלבד.

וּגְמִירִי דְּכָל טְעוּנָא דְּמִדְלִי אִינִישׁ לְכִתְפֵיהּ, תִּילְתָא דְּטָעוּנֵיהּ הֲוָאִי. פירש רש"י נמצא כל אחד מהם היה נושא משא של ק"ך סאין. ונראה לי דבר זה לפי הטבע רחוק הוא אך השם יתברך אותה שעה עשה נס לתת להם כח זה של ק"ך סאין לרמוז להם עתה בכניסתם לארץ אשר נתן להם בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ (תהלים קה, מה) יהיה להם כח במעשיהם הטובים למתק כל הגבורות הקשות של ק"ך צרופי אלקים.
ונראה לרמוז הביאו שלשה מינין שהם ענבים תאנה רמון דראשי תיבות שלהם 'עתר' כי עתר דרכו להפך התבואה כמו שאמרו רבותנו ז"ל (יבמות סד.) למה נמשלה תפלת צדיקים לעתר אלא לומר לך מה עתר זה מהפך התבואה כך תפלת צדיקים מהפכת מדת הדין למדת רחמים ולכן הם שנתכוונו להפך הדברים מטובה לרעה לכך תתהפך עליהם ולכך נרמזו שלשה אלה בעתר.