תלמוד ירושלמי ראש השנה · פרק 2 · הלכה 4

משנה: כֵּיצַד בּוֹדְקִין אֶת הָעֵדִים. זוּג שֶׁבָּא רִאשׁוֹן בּוֹדְקִין אוֹתוֹ רִאשׁוֹן. וּמַכְנִיסִין אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן וְאוֹמְרִים לוֹ אֱמוֹר כֵּיצַד רָאִיתָ אֶת הַלְּבָנָה לִפְנֵי הַחַמָּה אוֹ לְאַחַר הַחַמָּה לִצְפוֹנָהּ אוֹ לִדְרוֹמָהּ כַּמָּה הָיָה גָבוֹהַּ וּלְאַיִין הָיָה נוֹטֶה וְכַמָּה הָיָה רָחָב. אִם אָמַר לִפְנֵי הַחַמָּה לֹא אַמַר כְּלוּם. הָיוּ מַכְנִיסִים אֶת הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ. נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶן מְכוּוָּנִין עֵדוּתָן קַיֶימֶת. וּשְׁאָר כָּל הַזּוּגוֹת שׁוֹאֲלִין אוֹתָן רָאשֵׁי דְבָרִים לֹא שֶׁהֵן צְרִיכִין לָהֶן אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִים לָבֹא:

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ טוֹעֶה שֶׁבַּטּוֹעִין אֵינוֹ טוֹעֶה בַדָּבָר הַזֶּה. לִפְנֵי הַחַמַּה לְאַחַר הַחַמָּה. לֹא צוֹרְכָא דִי לֹא פִּיגְמָתָהּ לִפְנֵי הַחַמָּה פִּיגְמָתָהּ לְאַחַר הַחַמָּה. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא תַרָתֵּיי. לִפְנֵי הַחַמָּה לְאַחַר הַחַמָּה. פִּיגְמָתָהּ לִפְנֵי הַחַמָּה פִּיגְמָתָהּ לְאַחַר הַחַמָּה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּתוּב הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָ‍יו. מִימֶיהָ שֶׁלְחַמָּה לֹא רָאֲתָה פְגִימָתָהּ שֶׁלְלְבָנָה.

תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. לְפִי שֶׁהָרָקִיעַ שֶׁל מַיִם וְהַכּוֹכָבִים שֶׁל אֵשׁ וְהֵן דָּרִים זֶֶה עִם זֶה וְאֵינָן מַזִּיקִין זֶה אֶת זֶה. לְפִיכָךְ עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָ‍יו. אָמַר רִבִּי אָבוּן. הַמַּלְאָךְ עַצְמוֹ חֶצְיוֹ מַיִם וְחֶצְיוֹ אֵשׁ וְאִית בֵּיהּ חָמֵשׁ גַּפִּין. וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ וגו׳. אָמַר רִבִּי לֵוִי. לְעוֹלָם לֵית מַזָּל חֲמִי מַה דְקוֹמוֹי. אֶלָּא כּוּלְּהוֹן סָ‍לְקִין כְּאִילֵּין דְּסָ‍לְקִין בְּסוּלְמָא הָפִיךְ. שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ חֲלוֹנוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הָעוֹלָם. מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם בַּמִּזְרָח וּמֵאָה וּשְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם בַּמַּעֲרָב וְאַחַת בְּאֶמְצָעוֹ שֶׁלְרָקִיעַ שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָא מִתְּחִילַּת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת לִשְׁלשִׁים יוֹם הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לִשְׁנֵי יָמִים וּמֶחֱצָה. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת בִשְׁנֵי חֳדָשִׁים הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לַחֲמִשָּׁה יָמִים. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת לִשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לִשִׁבְעָה יָמִים וּמֶחֱצָה. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם. מַה שֶׁחַמָּה הוֹלֶכֶת לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לִשְׁלשִׁים. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. לֵית כָּאן שִׁיעוּרָא אֶלָּא אֲפִילוּ פָּרָא מִיכֵּן.

תַּנֵּי. נִרְאֶה בְאַשָּׁשׁ וּבַמַּיִם אֵין מֵעִידִין עָלָיו. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. רְאוּ אוֹתוֹ יוֹצֵא מֵעָנָן זֶה וְנִכְנַס לְתוֹךְ עָנָן אַחֵר מֵעִידִין עָלָיו. כְּהָדָא רִבִּי חֲנִנָה אֲזַל לְעֵין טָב לְמִימְנָא וַהֲוָה אֲוִירְא מְעונָן. אָמַר. כְּדוֹן אָ‍מְרִין. מַה נְטִיל אֲוִירָא דָהֵן סַבָּא. וְהִקְדִּיחַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא כְכַבָּרָה וְנִרְאֶה מִתּוֹכָהּ. רִבִּי חִיָיה רַבָּה הִילֵּךְ לְאוֹרוֹ שֶׁלְיָשָׁן אַרְבָּעַת מִיל. רִבִּי אָבוּן מַשְׁדֵּי עֲלוֹי צְרָרִין וַאֲמַר לָהּ. לָא תַבְהִית בְּנֵי מָרִיךְ. בְּרַמְשָׁא אֲנָן בְּעַיָין תִיתְחֲמִי מִיכָא וְאַתְּ מִיתְחֲמִי מִיכָא. מִיַּד אִיתְבַּלַּע מִן קוֹמוֹי.

לִצְפוֹנָהּ לִדְרוֹמָהּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. לִצְפוֹנָהּ דְּבָרָיו קַיָימִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. לִדְרוֹמָהּ דְּבָרָיו קַיָימִין. מָאן דְּאָמַר לִצְפוֹנָהּ דְּבָרָיו קַיָימִין. מִן טֵבֵת וְעַד תַּמּוּז. מָאן דְּאָמַר לִדְרוֹמָהּ דְּבָרָיו קַיָימִין. מִן תַּמּוּז וְעַד טֵבֵת.

כַּמָּה הָיָה גָבוֹהַּ. זֶה אוֹמֵר. מְלֹא מַרְדֵּעַ אֶחָד. וְזֶה אוֹמֵר. מְלֹא שְׁנֵי מַרְדְּעִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. דִּבְרֵיהֶן קַיָימִין. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין דִּבְרֵיהֶן קַיָימִין. מָאַן דָּאָמַר דִּבְרֵיהֶן קַיָימִין. בְּהִינּוּן דַּהֲווֹן קַיָימִין חַד מִלְעֵיל וְחַד מִלְרַע. מָאַן דָּאָמַר אֵין דִּבְרֵיהֶן קַיָימִין. בְּהִינּוּן דַּהֲווֹן קַיָימִין שָׁוִוי.

כַּמָּה הָיָה רָחָב. כִּשְׂעוֹרָה וְיוֹתֵר מִכְּשְׂעוֹרָה.

וְאִם אָמַר לִפְנֵי הַחַמָּה לֹא אַמַר כְּלוּם.