ההוא גברא וכו' אתא לקמיה דרב יימר א"ל סליקו להו תפילין מאי קמ"ל מתניתין היא וכו'. לכאורה אינו מובן מאי פריך מאי קמ"ל אטו גברא דאתי לדינא הדיין לא ידון משום דהוא משנה. ונראה דהאי עובדא הוו תנו ליה אמוראי כי היכי דתנו רבנן כל המימרות והמשא ומתן והיה שגור בפיהם האי עובדא ומאי דאמר רב יימר. ואמוראי בתראי מקשו עלה מאי קמ"ל כלומר מאן דמסדר האי עובדא בהדי המימרות ושקלא וטריא. ופריק שפיר דמסדר האי עובדא להיותו מכלל הש"ס קמ"ל טובא. וכיוצא בזה כתב הריטב"א בחידושיו כמה זמני כמו שכתבתי בקונטריס זה לעיל במסכת ביצה על דף ז' ע"ש בס"ד:
קריאה במקור
פתח עינים על ערכין · דף 24a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Petach Einayim, Jerusalem 1959
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c314a146f4c7681088b5165e25f82977e393ffb90cf6c27be3f1f2959c033350