ובאופן זה הדם היוצא מחתיכת הבשר הנצלית נגרר למלח בשולי הכלי, ואילו השומן היוצא מחתיכת הבשר צף מעליו, ומשפייה [ומטהו] את הכלי בנחת, לעבר כלי אחר שמתחתיו, ומערה בזהירות את השמנונית אל הכלי האחר, מבלי שיתערב בה הדם שבשולי הכלי.
קריאה במקור
ביאור שטיינזלץ על חולין · דף 112b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אמר ליה [לו] רב אחא בריה [בנו] של רב איקא לרב אשי בשאלה על דברי רב נחמן בשם שמואל כי לאחר שכלה מראה האדמומית מן הבשר מותר להניח כלי מתחתיו לאסוף את שומניו: ומי [והאם] אמר שמואל הכי [כך]? והאמר [והרי אמר] שמואל כי ככר שחתך עליה בשר אסור לאכלה, הרי משמע שאף שלאחר שכבר נצלה הבשר עדיין יש בו דם! השיב לו רב אשי: אכן משעה שנצלה הבשר ואין ניכר עוד מראה אדמומית בנוזל היוצא ממנו — אין אותו נוזל דם אסור. ואולם שאני התם [שונה שם, בחיתוך בשר בסכין], משום דאגב דוחקא דסכינא, פליט [שמתוך דוחק, לחץ הסכין, הבשר פולט דם ממש].
א ועוד בהלכות אלה, אמר רב נחמן: דגים ועופות שמלחן זה עם זה — הדגים אסורין באכילה, מפני דם העופות שנבלע בהם. ושואלים: היכי דמי [כיצד בדיוק מדובר]? אי [אם] הם מונחים בכלי שאינו מנוקב, שאין לדם היוצא מהעופות אפשרות לזוב אל מחוץ לכלי — לא רק בדגים ועופות, אלא אפילו עופות ועופות נמי אסירי [גם כן אסורים], שהרי הדם היוצא מעוף אחד נבלע בעוף האחר! ואי [אם] מדובר בכלי מנוקב ויש אפשרות לדם לזוב החוצה — אפילו דגים ועופות נמי שרי [גם כן מותר]!
ומשיבים: לעולם מדובר בכלי מנוקב, ולכן דווקא הדגים אסורים משום דרפו קרמייהו [שרפוי הוא הקרום שלהם] שאין להם עור קשה, ולכך כשהם מומלחים הריהם קדמי ופלטי [מקדימים ופולטים], את דמם, ואילו העופות הינם קמיטי [נוקשים], ואין הם ממהרים לפלוט דם. וכך קורה, כי בתר דניחי [אחרי שנחים, מסיימים] הדגים מלפלוט את דמם, פליטי [פולטים] העופות את דמם, והדר בלעי מיניה [וחוזרים הדגים ובולעים ממנו, מדם העופות]. ולכן בעופות ועופות אינם נאסרים כיון שכל העופות פולטים דמם בזמן אחד.
ומסופר כי רב מרי בר רחל אימלח ליה [נמלח לו] בכלי מנוקב כדרך מליחת הבשר, בשר שחוטה בהדי [יחד עם] בשר טרפה, אתא לקמיה [בא לפני] רבא לשאול בדינו של בשר השחוטה. שכן יש מקום לומר שמאחר וחתיכת הבשר הכשירה היתה עסוקה בפליטת דמה על ידי המליחה, לא בלעה באותה עת מבשר הטריפה, ולא נאסרה על ידה.
אמר ליה [לו] רבא: מה שנאמר בפרשת מאכלות אסורות "אלה הטמאים לכם" (ויקרא יא, לא), ובצורת ריבוי בה"א הידיעה ("הטמאים") — הרי זה בא לאסור באכילה לא רק את בשרם של אלה, אלא אף את צירן והציר (שיוצא מהם על ידי המלח), ורוטבן ואת המרק שלהם, וקיפה שלהן (תבלין שבקדירה). ומאחר וצירם אסור, נאסר גם הבשר השחוט שנמלח אתם. שכן נבלע הציר בבשר, אף שהבשר פולט באותה עת את דמו. שהרי הציר נוח להיבלע יותר מן הדם.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.korenpub.com/koren_en_usd/koren/talmud/the-koren-talmud-bavli.html
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 05ab00d715e42476d00576f51bdc5bbcf123c922dd7a5b937214d65a19d51a90