בשיורי קרבן ד"ה וקשיא על דר' יוסי וקשה הא ר' יוסי סובר הבערה ללאו יצאה. י"ל חייב מלקות בהתרו בו וכפירש"י פ' המצניע צ"ד ע"א וע"ש תוס' ד"ה אלא אימא וכו' אבל מ"מ קשיא לישנא דקאמר הבערה למדה וכו' ולר' יוסי לאו מהבערה ילפינן לחלק:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 2 · הלכה 5 · Segment 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אלא משום איכול איברים. הא דלא קאמר שהקטיר האיברים. י"ל משום דנפסלו וה"ל מקלקל בבישול ופטור. אך מיירי באברים המונחים על האש והזר מהפך בצינורא וחייב משום איקרובי עבודה ומ"מ לא מיפסל האבר בכך כיון דבלא"ה נמי מתאכל בתרי שעי עכ"פ. אמנם מ"ש ירושלמי דמיירי בליל שבת צ"ע הלא גם ביום שייך זה ואולי י"ל דס"ל ביום ניתן לדחות לגבי כהנים שוב אין הזר חייב חטאת משא"כ איברי חול של ע"ש בליל שבת לא ניתן לדחות לשום אדם חייב הזר חטאת מיהו בבבלי פסחים ע"ב ע"ב אמרינן לגבי האי גברא לא איתיהב עיי"ש וצ"ע:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 814e3b59a12b23008a64df202fb1502559b53fd74095e256a944f1b7bf766c5b