חכמת שלמה על גיטין · דף 25a

רש"י בד"ה לקוחות הן כו' והדר שקלי כו' נ"ב פי' חולקים עתה מחדש כמו שחלקו מתחלה ובסמ"ג כתב שזה נותן חלקו לאחיו ונוטל חלק השני ע"ש:

בד"ה אמר אביי כו' מתמה אביי בר"י כו' דתלי המתנה כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה ומיחל כו' דקתני וקדש עליו היום נמחק. ונ"ב טעות הוא וכן בתוס' מדוייקים מצאתי שאינו עיין מה שהגהתי בפרק בכל מערבין בדף לז:

בד"ה דברי רבי מאיר כו' ועוד דאי הוה משני כו' נ"ב זה התירוץ לא שייך לפירוש ר"י דלעיל דמחלק בין גט לשאר ברירה משום דכתיב וכתב לה ודו"ק וכן משמע להדיא בתוס' בפרק מרובה:

בד"ה רבי יהודה כו' או לא יעלה סלע כו' נ"ב והא דפריך מרבי יהודה נ"ל דלא קשה מידי דבודאי רב משרשיא לא ס"ל לחלק ומש"ה פריך מרבי יהודה וה"ה לרבי יוסי דבחד גונא קשה מתרוייהו ומש"ה פריך אח"כ איהו גופא מר"ש כלומר שאף אם תרצה לחלק בין דבר שסופו עומד להתברר כו' ומ"מ קשה מרבי שמעון ורבא שהשיבו לו דר"ש סבר יש ברירה מתרץ נמי רבי יהודה סבר ברירה כמו רבי שמעון וטעמייהו משום בקיעת הנוד ואף רבי יוסי אי הוה מצי לשנויי הכי הוה משני אלא שרבי יוסי מוכרחים אנו לומר דלא ס"ל ברירה כדאיתא בפרק בכל מערבין גבי לא חילל כו' וטעמיה שאוסר משום ברירה ולא משום בקיעת הנוד לחוד והא דקתני טעמא דמשום בקיעת הנוד הוא לרבי שמעון ולר' יהודה ודו"ק (עיין במהרש"א):

בסה"ד חוזר בו מסברא ראשונה נ"ב פי' התלמוד חוזר ממה שאמר המתלקט כו' כדלעיל: