כתב הרא"ש דשמואל לאו לפרושי מתני' אתא אלא אמר לתלמידו שראוי להחמיר אם שניהם עומדין בתוך ד' אמות אע"פ שקדמה האשה לתוכו וזכתה בהן שאינו גט אלא קרוב לה כדי שתשוח ותטלנו לפי שפעמים שהאיש יקרב לתוך ד' אמות. והלכה כשמואל דמחמיר היכא דשניהם עומדים בתוך ד' אמות או חוץ לד' אמות אבל אם זרקו לתוך ד' אמותיה והוא עומד חוץ לד' אמות בהא מודה שמואל דמגורשת כך נראה לפרש שיטה זו:
והרי"ף ז"ל כתב היכי דמי קרוב לה א"ל שמואל לרב יהודה וכו' ולא הביא דברי רב ור' יוחנן משמע דס"ל דשמואל לפרושי מתני' קא אתי ותימה היכי פסיק כוותיה דשמואל והא קי"ל כרב באיסורי ועוד דהלכה כר' יוחנן בכל מקום כנגד רב ושמואל לכך אני אומר שהרי"ף דילג דברי רב ור' יוחנן משום דס"ל הלכה כשמואל דמחמיר ולא בא לפרש המשנה ור"ח ז"ל כתב קבלנו מאבותינו דאפי' זרק לה גט בחצירה לא משתריא לעלמא עד דמטי גיטא לידה וגרסי' נמי בירושלמי המחוור שבכולן עד שיתן לה גט לידה ודבריו תמוהין:
והרי"ף ז"ל כתב היכי דמי קרוב לה א"ל שמואל לרב יהודה וכו' ולא הביא דברי רב ור' יוחנן משמע דס"ל דשמואל לפרושי מתני' קא אתי ותימה היכי פסיק כוותיה דשמואל והא קי"ל כרב באיסורי ועוד דהלכה כר' יוחנן בכל מקום כנגד רב ושמואל לכך אני אומר שהרי"ף דילג דברי רב ור' יוחנן משום דס"ל הלכה כשמואל דמחמיר ולא בא לפרש המשנה ור"ח ז"ל כתב קבלנו מאבותינו דאפי' זרק לה גט בחצירה לא משתריא לעלמא עד דמטי גיטא לידה וגרסי' נמי בירושלמי המחוור שבכולן עד שיתן לה גט לידה ודבריו תמוהין: