חתם בו הסופר שכתבו ועד אחר עמו פסול לדעת התוס' לפיכך אם אמר לשנים כתבו גט ותנו לאשתי לא אמר כלום כי הסופר היה צריך לחתום עם השני וזה א"א ואם חתמו בו השנים וסופר כתב הרא"ש לכתחלה אין לעשותו אבל בדיעבד כשר אבל מיי' מכשיר חתם סופר ועד וכן פסק הרמ"ה: לשון ריא"ז יש פוסלין ואע"פ שהיו כמה עדים חתומים בו וכדברי הפוסלים נראה בעיני:
כתב הטור כתב לו בכתב ידו ונתנו לו בפני עדים זהו שט"ח גמור וגובה בו ממשועבדים משעת מסירה דקי"ל עדי מסירה כרתי ואפי' אם לא היה כתב ידו היה לו דין שטר גמור אע"פ שפסק רב אלפס שאין הלכה כר"א דאמר עדי מסירה כרתי אלא בגיטין אבל לא בשאר שטרות ר"י פסק כר"א אף בשאר שטרות וכן היא מסקנת הרא"ש: