פירש"י דאף ע"י אביה אינה יכולה להתגרש דהא שוטה היא ורבינו יעקב פי' דע"י אביה מתגרשת אף קודם שהגיעה לפעוטות אע"פ שאינה יודעת לשמור גיטה וכן הורה הלכה למעשה וכ"כ הרא"ש נשתטית שאינה יודעת לשמור עצמה לא יוציאנה אפי' אם יודעת לשמור גיטה כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר לפי שאין בה דעת לשמור את עצמה וכתב מיי' לפיכך מניחה ונושא אחרת ומאכילה ומשקה משלה ואין מחייבין אותו בשאר כסות ועונה שאין כח בבן דעת לדור עם השוטים ואינו חייב לפדותה ולרפאותה ואם גרשה הרי זו מגורשת ומוציאה מביתו ואינו חייב עוד ליטפל בה ע"כ. ומדברי הרמ"ה ז"ל יראה שחייב במזונותיה וכל תנאי כתובה לבד מתשמיש המטה שאסור דאי אמרת פטור מה הועילו חכמים בתקנתם ועוד כיון דאמרי רבנן לא יוציא לא מצי מפיק לה ולא גרעה ממגורשת ואינה מגורשת דבעלה חייב במזונותיה ע"כ וא"כ כ"ש כל זמן שלא גרשה שחייב בכל וגם על מה שפטרו מלרפאותה כתב הראב"ד ואם בת רפואה היא למה לא יתחייב לרפאותה וכמה יש משתטות מחמת חולי וחוזרות ומתרפאות ע"כ:
לשון ריא"ז
קטנה שנתקדשה על דעת אביה שקדושיה קדושי תורה ומת אביה אם מבחנת בין גיטה לדבר אחר מתגרשת ע"י עצמה ואם אין לה דעת להבחין אינה מתגרשת והמורה אומר שאף ע"י אביה אינה מתגרשת כשאין לה דעת להבחין ומז"ה אומר שע"י אביה מתגרשת וכן מבואר בספר התרומה בשם ר"ת:
לשון ריא"ז
קטנה שנתקדשה על דעת אביה שקדושיה קדושי תורה ומת אביה אם מבחנת בין גיטה לדבר אחר מתגרשת ע"י עצמה ואם אין לה דעת להבחין אינה מתגרשת והמורה אומר שאף ע"י אביה אינה מתגרשת כשאין לה דעת להבחין ומז"ה אומר שע"י אביה מתגרשת וכן מבואר בספר התרומה בשם ר"ת: