וכ"כ סמ"ג שאין אדם חרש או פקח יכולין לשלוח כתב ידם לב"ד שבמקום אחר שיגרשו את נשותיהן. כתב הטור ואף אם הוא חרש אפי' הוא שומע אלא שאין מדבר או אפי' פקח וכתב להם בכתב ידו שיכתבו ויחתמו לא יעשו עד שישמעו מפיו ומיי' כתב נשתתק וכתב בכתב ידו שיכתבו גט לאשתו אם דעתו מיושבת עליו כותבין ונותנין שאין דין מי שנשתתק כדין החרש והרא"ש הסכים לסברא ראשונה:
לשון ריא"ז
וכן אם שלח לסופר ולעדים בכתבו שיכתבו ויתנו גט לאשתו וכתבו ונתבטל ידי שליחות הרי זו ספק מגורשת והוא שיהיו לו עדים לשליח שהרשהו הבעל בכך שאין השליח נאמן הואיל ולא מסר לו הבעל גט חתום ואם החתים עדים אפי' ברשות הבעל ה"ז ספק כמו שביארנו עד שיצוה להם הבעל בעצמו לחתום:
לשון ריא"ז
וכן אם שלח לסופר ולעדים בכתבו שיכתבו ויתנו גט לאשתו וכתבו ונתבטל ידי שליחות הרי זו ספק מגורשת והוא שיהיו לו עדים לשליח שהרשהו הבעל בכך שאין השליח נאמן הואיל ולא מסר לו הבעל גט חתום ואם החתים עדים אפי' ברשות הבעל ה"ז ספק כמו שביארנו עד שיצוה להם הבעל בעצמו לחתום: