כתב הרא"ש ולית הלכתא כפסקא דרבא דהגיעו לעונת נדרים דהיינו בת י"א ויום אחד דחולצת דהא פסקינן פ' יוצא דופן דתוך זמן כלפני זמן ובפ' מצות חליצה נמי פסקינן דאינה חולצת עד שהביאה ב' שערות לאחר שהיא בת י"ב והרי"ף ז"ל שהביאה שמא דעתו לפרש כפי' רשב"ם וכנגדו בקטנה כלומר כנגד עונת נדרים דקטן בקטנה חולצת:
קריאה במקור
שלטי הגיבורים על גיטין · דף 31b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כתב מיי' אמר לו תנהו לה ביום פלוני ונתנו לה בתוך הזמן אינו גט א"ל אל תתנהו לה אלא ביום פלוני ונתנו לה בין מלפניו בין מלאחריו אינו גט שהרי הקפיד על עצמו של יום ומשמע מדבריו אבל כשאמר תנהו לה ביום פלוני יכול לאחר ובלבד שלא יקדים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 57c32c7a89579ccf9f9fe326108e733056cbedfb29f93fab14484f45824287af