שלטי הגיבורים על גיטין · דף 22b

לשון ריא"ז
מכר עבדו לגר תושב שקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים אבל אוכל נבלות וטרפות ואינו שומר שבתות וי"ט או שמכר לכותי הרי הוא כמוכרו לעובד כוכביה מכרו לישראל מומר לעבודת כוכבים ה"ז ספק וכן נראה בעיני אם מכרו לצדוקי כמבואר בקונטרס הראיות:
עובד כוכבים שקנה עבד מישראל ומת אותו העובד כוכבים וכל יורשיו ונשאר אותו העבד בלא בעלים או ששחררו רבו העובד כוכבים צריך גט שחרור מישראל רבו ראשון או מיורשיו שלא קנאו העובד כוכבים אלא למעשה ידיו וקנין האיסור נשאר עליו אצל הראשון ומז"ה אומר שאם מכר העובד כוכבים עוד לישראל ובקש הלוקח לשחררו צריך גט שחרור מרבו ראשון כמו שביאר בפסקיו ול"נ שא"צ גט שחרור אלא מרבו שני שלא נשאר שום קנין ושום זכות לרבו ראשון עליו הואיל וקנה אותו להשתעבד בו ישראל שני כל זכותו של ראשון חזר לשני כמבואר בקונטרס הראיות:

כתב הטור דאם רצו קרובים לפדותו ביותר מכדי דמיו אין מניחין אותן אבל אדם יכול לפדות עצמו בכל מה שירצה וריא"ז כתב דאם רצו קרובים לפדותו בדמים יקרים אין מוחין בידם. והא דאמרי' בכתובות נשבית והיו מבקשין ממנה עד עשרה בדמיה פעם ראשונה פודה היינו משום דאשתו חשיבה כגופו ועל עצמו לא תקון רבנן שלא יתן כל אשר לו בעד נפשו. וכן ת"ח שנשבה בהא לא תקון דר' יהושע פדה תינוק שבוי וכ"ש מי שהוא כבר אדם גדול כפי' הרא"ש ז"ל: