ירושלים דבר תורה וכו' וריב"ז מתקן על ד"ת. כתב הרמב"ם פ"ב מה"ש בזמן שהיה ביהמ"ק קיים והיה ב"ד הגדול בירושלים היו הכל תוקעין בירושלים בשבת כל זמן שב"ד יושבין ולא אנשי ירושלים בלבד אלא כל עיר שהיתה בתוך תחום ירושלים והיתה רואה וכו' ע"כ והשיגו הראב"ד בזמן המקדש לא היו תוקעין אלא במקדש אבל בזמן שחרב תוקעין כל הסמוך לה ע"כ וכ"כ התוס' בר"פ ע"ש וזהו לפי שיטתם דאבל לא במדינה קאי אף על ירושלים וקשה הא אמרינן הכא דירושלים ד"ת והיינו מדכתיב והקרבתם וזהו בזמן שביהמ"ק קיים וכשיטת הרמב"ם גם מדקא' ירושלים ד"ת משמע דהא דתני במקדש תוקעין קאי אף על ירושלים גם מהא דמסיק לקמן ושמחתם לפני ה' אלקיכם ז' ימים בירושל' שמעי' מפורש דהא דתנן לולב ניטל במקדש שבעה היינו בירושלים:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי ראש השנה · פרק 4 · הלכה 2 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9ab837f8740f074b6ea4f9bfb6a145e2e67c29260ff36c40ae39ac1971ace983