שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי ראש השנה · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 4

אם בא חדש וכו'. בשביעית פ' בתרא פי' הרא"פ דקושית הש"ס כיון דמשמיעין על השקלים מא' באדר לפי ששואלין ודורשין בענין ל' יום קודם ולא משכחת ל' יום אא"כ ניסן מעובר וש"מ דניסן נמי מעברין ומשני אם בא וכו' כלו' התנ' דתנ' מא' באדר משמיעין מיירי אם עיברו ניסן ור' אמר דלא בא שלא אירע שעיברו ניסן ע"כ ודבריו תמוהים מאוד א"כ למה שבק הש"ס העיקר ולא פריך ממתני' דא' באדר משמיעין והיא המשנה הראשונה דשקלים והך מתני' אם בא חדש אין לה מקום כאן לפי פי' לא לשיטת המקשה והמתרץ ותו נראה דשואלין ודורשין חדש א' סגי דמהיכא קילפת ליה דבעינן ל' יום שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני אס"ד דבעינן ל' יום דוקא מנא ידע משה שיהיה ניסן מלא אולי יבואו עדי' ויעידו שראו החדש וצריכין אנו לקבל אותן אם א"א להכחישן והיה לו להקדים יום א' אלא ודאי דאחדש הוא קפיד קרא ועיין בבכורות דף נ"ח ע"ב בתוס' בד"ה בפרוס וכו' אלא ודאי פירושי שבקונטרס עיקר ואף שהרמב"ם והר"ב פירשו בשקלים אם בא החדש בזמנו שהביאו שקלים חדשים קודם ר"ח ניסן שהוא זמן תרומה חדשה לוקחין מותר הקטרת מתרומה חדשה וכו' ע"כ קשי' לי לישנא דמתני' דתני אם בא החדש כיון דאתרומה קאי ה"ל למתני אם באה התרומה חדשה בזמנ' לוקחין אותם ממנו וכ"ה לשון הרמב"ם סוף ה' שקלים משיגיע ר"ח ניסן מקריבין קרבנות ציבור מן החדשה ואם לא באה החדשה לוקחין מן הישנה ע"כ ועוד בשביעית פ"ב מפורש בירושלמי אם בא החדש והרא"פ הגיה ללא צורך וא"ת לפי פירושי מאי קמ"ל התנ' י"ל דטובא קמ"ל דבשחרית ביום ל' מקטירין הקטורת מן הישנה אם לא באו עדים קודם הקטרת קטרת והשתא ל' המתרץ נכון ופירושי זה במתני' דשקלים נר' ברור ודלא כהרמב"ם והר"ב: