שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי ראש השנה · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 3

התיב ר' יצחק וכו' ותני עלה שנת המבול אינה עולה מן המנין. רש"י פי' למנין שנותיו של נח כשהכתוב מונה שנותיו של נח אינו מונה שנת המבול שאתה מוצא שחי נח תתק"ן שנה וא' עם שנת המבול שכה"א ונח בן ת"ר שנה והמבול היה משמע שהמבול היה לאחר ת"ר שנה דבן משמע שכבר עברו עליו ת"ר שנה שלימים וכתיב ויהי בא' ות"ר שנה חרבו המים ויחי נח אחר המבול ש"ן שנה וכתיב ויהי כל ימי נח אשר חי תתק"ן שנה וה"ל תתקנ"א אלמא שאין שנת המבול עולה למנין שנותיו לפי שהוא שנת צרה ע"כ. ומעתה י"ל דגרסי' תחלה קושית ר"י משנת עשרי' ושני לי' מדר"א כל שנה וכו' והדר פריך משנות המבול וה"פ אס"ד דמניסן מנינן למה קחשיב ליה קרא בחדש הראשון לשנה א' הא אכתי לא עייל ביה תלתין יומין אלא ודאי מתשרי מנינן וכבר עייל חצי שנה קודם המבול והרב מהרש"א כתב בדף ג' ע"ב בד"ה למניינא אחרינא וכו' פי' לדברי הירושלמי אלו ע"ש ודבריו תמוהין חדא דבב"ר מפורש דשנת המבול אינו נכנס לשום מנין לא לפניו ולא לאחריו דהא ר"נ פליג וקאמר אע"פ שאינו עולה מן המנין עולה בתקופו' ובחשבונות וכ"פ כל המפרשים וע"ק לדבריו הא דכתיב ויהי נח בן ת"ר שנה היינו מלבד מקצת שנת תר"א שכבר נכנס שאינה עולה מן המנין א"כ מאי ניחא ליה אי אמרינן דתשרי ר"ה הא לפ"ז מתשרי שקודם המבול התחיל שנת תר"א ועדיין הקושיא במקומה עומדת דלכתוב בשנת שש מאות ושתים חרבו המים ודבריו צע"ג: