יהויריב יה הריב עם בניו על שמרו וסרבו בו ידעיה עמוק ציפורים כו'. — פי' שכהנים לויים וישראלים היו נחלקים לכ"ד משמרות וכל משמר ומשמר היו בעיירות ידועות כ"ש בפירוש המיוחס לרש"י בריש פרק זה "שישראל נחלקו לכ"ד מעמדות כנגד כ"ד משמרות כדתניא בברייתא של מ"ט מדות" ע"כ, ומשמר יהויריב היה בעיר מירון והיה לכל משמר ומשמר גם שם כינוי כמו שכתב הראב"ן בפירוש קינת הקליר (אשר תחלתה איכה ישבה חבצלת השרון) בכ"י, ומשמר יהויריב היה מכונה "יהויריב מירון מסרביי" וכאן דרשו טעם לשם זה, ומשמר ידעיה היה מכונה "ידעיה עמוק ציפורים" והיה מקומם בציפורי וכדאיתא במדרש קהלת פ"ז אות כ"ז דבר קפרא אמר לבני ציפורי "אחינו בני ידעיה שמעוני" וכאן דרשו טעם לשם הכינויים.
ודע שבספרים הקדמונים מכונה עיר טבריא בשם "מעזיה" כמו בספר הדקדוק והמסורה מר' אהרן בן אשר (נדפס במקראות גדולות וויניציא רע"ז) שתחילתו: זה ספר מדקדוקי טעמים שחבר אהרן בן אשר ממקום מעזייה הנקרא טבריא אשר על ים כנרת מערבה ע"כ; ור' אליהו בחור בהקדמה ג' לספרו מסורת המסורת כתב זמן בעלי המסורת והם אנשי טבריא היא מזיא ע"כ ויש להגיה שם "מעזיה" במקום "מזיא" כי לדעתי היה בעיר טבריא מקום המשמר הכ"ד (דה"י א' כ"ד י"ח) ששמו "מעזיה" ועל שם המשמר מכונה גם העיר מעזיה (והחוקרים לא ידעו טעם ברור לכינוי זה ע' דברי ישראל לגרטץ העתקת שפ"ר ח"ג עמוד 315 שכתב על כינוי זה אולי על שם הכליף לבית פטימה שהיה נקרא "מואץ"), והנה בקינת הקליר הנ"ל יסד באות סמ"ך "הוצגה ערום ועריה משמרת מעריה" והיה נ"ל להגיה "מעדיה" בדלי"ת והוא משמר מעזיה שכן מצינו בנחמיה (יו"ד ט') מעזיה בלגי ושנוי עוד שם (י"ב ה') "מעדיה בלגה" ומזה מבואר דמעזיה ומעדיה שם אחד הוא, אבל ראיתי בפירוש הראב"ן כ"י לקינה זו שכתב דמעריה הוא כינוי למשמר בלגה על שעשו לבהמ"ק מערת פרצים (אולי נתכוין למרים בת בלגה שבסוף סוכה) ע"כ ואם מצא כן באיזה מדרש חז"ל או שקבלה היא נקבל.
ודע שבמדרש איכה רבתי (הוצאת הרב רש"ב בובער ז"ל) פ"ב אות ק"ה איתא שלש עירות במשמרות היה כבול ושיחין ומגדלה ע"כ וגם בקינת הקליר הנ"ל אות יו"ד יסד כהן כבול ובאות ריש מגדל נוניה ובבבלי פסחים מ"ו א' איתא ממגדל נוניא לטבריא מיל אבל לא נודע לנו שם המשמרות שישבו בהן, וראיתי בפירוש הראב"ן שם שכתב כהן כבול משמר שכניה נקרא חבורת חבול; מגדל נוניה הוא משמרת יחזקאל; עוד כתב שם דמשמרת ישבב נקראה "חוצפת שוחין" על שיאשו באביהם שבשמים ועמדו בחוצה ונעשית ארצם ערבה ושוחה ע"כ. והרי גילה לנו שמות המשמרות שישבו בג' עיירות הללו, ואולי שאב זה מברייתא דמ"ט מדות שרמזנו למעלה.
ודע שבספרים הקדמונים מכונה עיר טבריא בשם "מעזיה" כמו בספר הדקדוק והמסורה מר' אהרן בן אשר (נדפס במקראות גדולות וויניציא רע"ז) שתחילתו: זה ספר מדקדוקי טעמים שחבר אהרן בן אשר ממקום מעזייה הנקרא טבריא אשר על ים כנרת מערבה ע"כ; ור' אליהו בחור בהקדמה ג' לספרו מסורת המסורת כתב זמן בעלי המסורת והם אנשי טבריא היא מזיא ע"כ ויש להגיה שם "מעזיה" במקום "מזיא" כי לדעתי היה בעיר טבריא מקום המשמר הכ"ד (דה"י א' כ"ד י"ח) ששמו "מעזיה" ועל שם המשמר מכונה גם העיר מעזיה (והחוקרים לא ידעו טעם ברור לכינוי זה ע' דברי ישראל לגרטץ העתקת שפ"ר ח"ג עמוד 315 שכתב על כינוי זה אולי על שם הכליף לבית פטימה שהיה נקרא "מואץ"), והנה בקינת הקליר הנ"ל יסד באות סמ"ך "הוצגה ערום ועריה משמרת מעריה" והיה נ"ל להגיה "מעדיה" בדלי"ת והוא משמר מעזיה שכן מצינו בנחמיה (יו"ד ט') מעזיה בלגי ושנוי עוד שם (י"ב ה') "מעדיה בלגה" ומזה מבואר דמעזיה ומעדיה שם אחד הוא, אבל ראיתי בפירוש הראב"ן כ"י לקינה זו שכתב דמעריה הוא כינוי למשמר בלגה על שעשו לבהמ"ק מערת פרצים (אולי נתכוין למרים בת בלגה שבסוף סוכה) ע"כ ואם מצא כן באיזה מדרש חז"ל או שקבלה היא נקבל.
ודע שבמדרש איכה רבתי (הוצאת הרב רש"ב בובער ז"ל) פ"ב אות ק"ה איתא שלש עירות במשמרות היה כבול ושיחין ומגדלה ע"כ וגם בקינת הקליר הנ"ל אות יו"ד יסד כהן כבול ובאות ריש מגדל נוניה ובבבלי פסחים מ"ו א' איתא ממגדל נוניא לטבריא מיל אבל לא נודע לנו שם המשמרות שישבו בהן, וראיתי בפירוש הראב"ן שם שכתב כהן כבול משמר שכניה נקרא חבורת חבול; מגדל נוניה הוא משמרת יחזקאל; עוד כתב שם דמשמרת ישבב נקראה "חוצפת שוחין" על שיאשו באביהם שבשמים ועמדו בחוצה ונעשית ארצם ערבה ושוחה ע"כ. והרי גילה לנו שמות המשמרות שישבו בג' עיירות הללו, ואולי שאב זה מברייתא דמ"ט מדות שרמזנו למעלה.