מ"ד חותך ויהי ערב ויהי בקר פסוק בפני עצמו. — פי' שבפ' בראשית ובפ' יהי רקיע חותך מחצית הפסוק ויהי ערב ויהי בקר לפסוק בפני עצמו, והיינו שמנהגם היה להעמיד לפני הקורא תורגמן והוא מתרגם אחר כל פסוק ופסוק כדתנן במגילה פ"ד מ"ה ואם הקורא קורא רק חצי פסוק והמתורגמן מתרגמו, וחוזר הקורא וקורא חצי פסוק אחרון והמתורגמן מתרגמו יחשבו כל השומעין אותן לשני פסוקים, וכזה יש לבאר מה שאמרו בבבלי כ"ז ב' "פוסק" (אלא שלשיטת הבבלי יכול לפסוק לשנים כל פסוק ופסוק שירצה; אבל לשיטת הירושלמי כאן משמע שלכתחילה יפסוק חצי הפסוק ויהי ערב ויהי בקר לפסוק בפני עצמו, וטעמו של דבר מפני שבפרשיות האחרונות זה נפסק באמת לפסוק בפני עצמו) ושפיר פרכינן התם "ולמ"ד פוסק לפסוק". אבל רש"י ז"ל במגילה כ"ב א' פירש דחולק פסוק אחד לשני קרואים ולפ"ז הוכרח למחוק שם הקושיא "ולמ"ד פוסק לפסוק" שלכאורה אין לה מובן לפי פירושו והנה בק"ע כאן תפס כפרש"י ולא זו הדרך לשיטת הירושלמי דכאן א"א דחצי פסוק ויהי ערב ויהי בקר יקרא קורא אחר כמובן.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 4 · הלכה 3 · Integer 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1529d82d35341430b5f825c4f055c30dc23726ace56b3d8f3a383c346b18aa45