שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 4 · הלכה 5 · Integer 7

ושרף אפוסטומוס את התורה כו'. — יש מי שאומר שאפוסטומוס היה שר של יונים בימי אנטיוכוס הרשע שצוה להעמיד שקוץ משומם על מזבח ה' ולשרוף ספרי תורת ה' ככתוב בחשמונאים א' א' ואפוסטומוס זה שלחו אנטיוכוס להשלים את גזירותיו, ואחרים אומרים שענין זה היה בימי אדריינוס קיסר אחר שנחרבה ביתר שגזר שמד על ישראל וגם הוא העמיד צלם במקום המקדש ועל פיו שרפו ספרי התורה ואפוסטומוס הוא שר הצבא יוליוס סעוורוס שעשה המלחמה עם בן כוזיבא ונצחו שהיה לשר זה כינוי "פוסטינוס" ככתוב בדברי ימי הרומיים.

כל מה שנעשה בזה חזר וכל מה שנעשה בזה לא חזר. — פי' שבי"ז בתמוז נשתברו הלוחות וחילופם ניתנו אחרות וכן בטל התמיד בימי היונים (כדאיתא למעלה) ושוב חזר ע"י החשמונאים (והא דאיתא עוד שם אף בימי מלכות הזאת היו משלשלין כו' נראה שזה היה לפני חורבן המקדש בזמן מצור של טיטוס וכן מצינו במלחמות היהודים ספר ו' רפ"ב שבעת המצור לפני החורבן בטל התמיד בט"ו לחדש פאנימוס והוא חדש תמוז אצלנו) וכן הובקעה העיר בחורבן בית ראשון בי"ז בתמוז (כדמוכח לעיל דפרכינן עלה דתנן והובקעה העיר כתיב בט' לחדש הובקעה העיר ואת אמר הכין כו') וחזר ונבנה הבית השני וכן שרף אפוסטומוס את התורה ועדיין היא נמצאת אצלנו וכן העמיד צלם בהיכל, ובימי רבי מסדר המשנה כבר לא היה הצלם בהיכל. אבל מה שנעשה בת"ב עדיין לא חזר נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וכן היה שמתו במדבר וחרב בו שני בתי מקדש ועדיין הוא חרב ונלכדה ביתר ונחרשה העיר ועדיין הן בחורבנן.