מיכן שלא יהא אדם דן אומדות. — פי' כדאיתא בשמות רבה פמ"ו ויהי כאשר קרב משה אל המחנה וגו' שלא שברן עד שראה בעיניו אוי להם לבני אדם שהם מעידים מה שאינם רואים אפשר שלא היה משה מאמין בהקב"ה שאמר לו כי שחת עמך אלא הודיע משה דרך ארץ לישראל אפי' שיהא אדם שומע מיחידי נאמן אסור לקבל עדותו לעשות דבר על פיו אם אינו רואה.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 4 · הלכה 5 · Integer 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והיה משה תפוש בטפחיים והקב"ה בטפחיים וטפחיים ריוח באמצע כיון שעשו ישראל אותו מעשה ביקש הקב"ה לחוטפן מידו של משה וגברה ידו של משה וחטפן ממנו הוא שהכתוב משבחו בסוף ואומר ולכל היד החזקה ייא שלמא על ידא דגברת על ימינאי. — ענין זה שכבר אחרי שהיו הלוחות בידיו של משה ורצה לרדת מן ההר א"ל הקב"ה "לך רד" וגו', פי' שירד מן ההר ולא יקח את הלוחות אתו כי שחת העם ויחר אפי בהם ואכלם וזה הוא ענין "ביקש הקב"ה לחוטפן מידו". וענין "טפחיים ריוח באמצע" היינו שפתח לו הקב"ה פתח למשה ואמר לו "ועתה הניחה לי" בלשון בקשה כאלו הדבר תלוי בו (ע' רש"י שמות ל"ב יו"ד ובבלי ברכות ל"ב א'), ועל ידי זה התפלל משה על ישראל והקב"ה ניחם על הרעה ומשה ירד מן ההר ושני הלוחות בידו, ומשום שמשה אמר בתפלתו "למה יאמרו מצרים" וגו' והקב"ה הודה למשה כדאיתא בברכות שם לכן הכתוב משבחו בגבורתו "ולכל היד החזקה" ופרש"י שקיבל את התורה בלוחות בידיו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1529d82d35341430b5f825c4f055c30dc23726ace56b3d8f3a383c346b18aa45