שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 4 · הלכה 5 · Integer 16

טור שמעון הוה מפיק תלת מאוון דגרבין דמרקוע לקייטא כל ערובת שובא. — פי' מרקוע כתב בערוך השלם ערך גרב שבלשון יונית הוא חלק וחתיכה ופרוסה, ופה המכוון חתיכות של מין דגים כמו טרית טרופה (נדרים פ"ו מ"ז). וקייטא עניינו כמו קייצין דהיינו אלה שקוצצין תאנים וגם מיבשין אותן כ"ש רש"י עה"ת (בראשית ח' כ"ב) וערוך ערך קץ א' ורמב"ם בפה"מ כלים פכ"ד מט"ו, והיינו נמי דאיתא בבבלי ברכות מ"ד א' עיר אחת היתה לו לינאי המלך בהר המלך שהיו מוציאין ממנה ששים רבוא טרית לקוצצי תאנים מערב שבת לערב שבת ע"כ והנה שם דברו בלשון גוזמא יותר כדרך הבבלי אבל הוא אותו ענין דירושלמי כאן כמובן. ולאמת יותר יגיד עליו רעו שכאן נסמך לזה למעלה מעשה דארז שהיו מוציאין ממנו ארבעים סאה גוזלות ומעשה זה עצמו נסמך ג"כ בבבלי שם ע"ש. וכן בשבת פ"ו ה"ט "חמתיה חד קייט" ופירש ק"ע קייץ עושה תאנים.

שמונים שידות של מתכות היו בשיחין (פי' שידה של מתכות היא הנקראת בלשון הכתוב יהושע י"ז י"ח רכב ברזל כמו שאוכיח למטה) א"ר ינאי שידה לא היתה בימינו (פי' שאינו יודע עניינה וצורתה מפני שלא היתה נמצאת בזמנו וכעין זה בבבלי גיטין ס"ח א' "ג' מאות מיני שדים היו בשיחין ושידה עצמה איני יודע מה היא" ופרש"י שם אינו מחוור ע"ש, ועוד בבבלי סוטה מ"ח ב' משחרב מקדש ראשון בטלה שירה פרנדא וזכוכית לבנה ורכב ברזל וי"א אף יין קרוש ע"כ והנה "רכב ברזל" היינו "שידות של מתכות" דהכא וכן "שירה פרנדה" היינו "אורגי פלנס" דהכא לעיל וכמו שפירש בפירוש הקצר וע' ערוך ערך פלנין שהיה גורס כאן "פלגין" ומשמע דשניהן היו במקדש שני ולכך יש למחוק בבבלי שם מלת "ראשון", וכן זכוכית לבנה ויין קרוש משמע בירושלמי סוכה פ"ד ה"ז דנתבטלו לאחר חורבן הבית השני ע"ש).