קריאה במקור

כסא רחמים על אבות דרבי נתן · פרק 13 · הלכה 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
תוספות:
מלמד שאם שמע אדם דבר מפי חכם בבית המדרש אל יעשה אותו עראי אלא יעשה אותו קבע כי הא דאשכחן פ"ק דמגילה גבי סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא י"ח תנא מיניה מ' זמנין והכי אמרינן בכמה דוכתי הרי שאפי על מימרא קטנה מאד ופשיטה היו מחבבין וקורין מ' זמנין והיינו שעושין התורה קבע. ואגב אומר דטעם מ' זמנין כתבתי בעניותי במ"א דאפשר כנגד ד' יודין דשם ע"ב שמועיל לזכירה וכל כונתם ליחד קבה"ו ואפשר תנא רמז ג' מילויי אהיה ח.. מד' אותיות אהי"ה השרשיות שהיה מכוין להמשיך מוחי או"א לזו"ן וזה מלבד הפשוט דהוא כנגד מ' יום שניתנה תורה ומ' יום של יצירת הולד ועוד הארכתי במ"א בס"ד ודוק כי קצרתי וא"ש ההי"ב:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Kisse Rahamim, Livorno, 1803
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156831/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1f51e45bf868c5ce69951389892c07fe37f8f440ccba8f063753ca8f25920da2