כסא רחמים על אבות דרבי נתן · פרק 5 · הלכה 1

ויהי מורא שמים עליכם. שמעתי ממורנו הרב מהר"א נחום ז"ל דאנטיגנוס חש שמא יהיה קשה להם זה וע"ז אמר ויהי מורא שמים עליכם. עליכם ויהי' שכרכם כפול כצ"ל:

דרש. איש סוכו. פירוש אדון ועל דרך זה אפשר לפרש פ' איש לשון כלומר אדון ע"ד אשר אמרו ללשונינו נגביר על השינים שפתנו אתנו ומגן שויא חומת השפתים מי אדון לנו כמו שפירש רבינו האר"י זצ"ל וזהו איש לשון שהוא סובר שהוא אדון ללשון:

פירוש. עמדו ודקדקו אחריהם. משמע שתלמידי צדוק וביתוס הם שכפרו וכן נראה מלשון רשב"ם בבתרא דף קט"ו ע"ב אבל מהרמב"ם בפירושו על משנה זו דאנטיגנוס מוכח דצדוק וביתוס הם שכפרו ואפשר דהרמב"ם לא גריס תיבת אחריהם:

תוספות:
לא תהיו כעבדים וכו' אלא היו וכו'. פירש הגאון מהר"ל מפראג ז"ל דעל מנת לקבל פרס אינו אסור אלא מותר הוא. כ"כ המפרשים משמו וקרובים דבריו לדברי הר"ן הביאו הרב הכותב פ"ק דפסחים דזו משנת חסידים וע"פ שיטת הר"ן ומהר"ל הנזכר ניחא דאמרו רז"ל והביאו רש"י פ' ואתחנן אף שיש לצדיקים לתלות במעשיהם אינם מבקשים אלא מתנת חנם ואי אמרת דאסור עמל"ף היכי מצו לתלות במ"ט ועפ"י האמור ניחא. אבל התוספות פ"ק דר"ה סברי דהוא אסור או לפחות העושה ע"מ לקבל פרס אינו צדיק גמור ע"ש. אמנם מהרימ"ט חילק דכשהוא טוב לשמים ולבריות יכול לעשות עמל"ף ומהר"ש פרימו חילק דכשעושה תוס' על חיובו יכול ולדבריהם יש לישב ההיא דצדיקים מבקשים מתנת חנם: