כתב הר"ר חייא כל דבר שרגיל ושגור בפי כל אין בו משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה והרא"ש היה אומר דלא אמרינן דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה אלא להוציא אחרים י"ח אבל כל אחד לעצמו שרי לכן נוהגין באשכנז כשמגיע ש"צ לפסוקין שבתפלה כגון מי כמוכה באלים ה' ה' ימלוך לעולם ועד שהוא שותק והקהל אומרים אותו כל א' וא' בפני עצמו וכ"כ סמ"ג והביא ראיה ממס' תענית פ' שלשה פרקים דא"ר יוסי היאך יכול היחיד לקרות בצבור על פה והלל שאני שאינו אלא דברי שבת וכן מלכיות זכרונות שופרות שאומר בר"ה הן שבח מענינו של יום וכן כי פדה ה' את יעקב ניתקן שם לצורך החתימה מעין הפתיחה ול"נ דדוקא היחיד אסור לקרות על פה אבל כשהצבור קורין עמו ש"ד לקרות דברים שבכתב על פה ומש"ה נהגו ערבית ושחרית שאומרים מי כמוכה וה' ימלוך כל הקהל כאחד בקול רם:
קריאה במקור
שלטי הגיבורים על מגילה · דף 14a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכתב הרא"ש דזו התוספתא נשנית לפי מנהג הראשון שהיה הראשון מברך לפניה והאחרון לאחריה לכך צריך לישב בכל פעם להיכירא שהן שבעה אבל האידנא שצריך לברך בכל פעם ופעם ברכה ראשונה ואחרונה כמו כהן שקורא במקום לוי א"צ לישב:
פירשו התוס' דוקא בימיהם שהיו מתפללין למערב אבל אנו שמתפללין למזרח לצד א"י אין עושין הפתח במזרח:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d0b2753fb3d6df990a8ed0b4f64154bec3de67ac9dee520d66aa1802f9f3c842