קריאה במקור

הגהות מאלפס ישן על בבא מציעא · דף 18b

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

נ"ב הרי"ף ז"ל היה לו גי' ר"ח דגרס ללישנא קמא ודאי הוי תיובתא עיין בתוס':

נ"ב מאי מי אמרי' מיהדר קא הדר בי' או דילמא במילתי' קאי ודחויי הוא מדחי' ליה:

נ"ב שילם הוא לבנים:

נ"ב הגנב:

וישלם לו הקרן:

שייך לעיל אתניא כותי' דר' יוחנן השוכר וכו' ונגנבה וכו':

נ"ב הבעלי':

נ"ב שאין זו שום טובה:

נ"ב פירוש בשעת הפקדון מוסר וגומר בלבו מטעם דאיכא צד דאי בעי פטר נפשי' כגון אי ליכא עדים:

צ"ל עבדי:

דאל"כ למה פירשו דאינו יכול לחזור בו הא קי"ל כשאין עסוקין באותו ענין אינו יכול לחזור בו אבל כשהם עסוקין באותו ענין אפי' בב"ד יכול לחזור בו:

נ"ב ל' רש"י מי אמרי' כיון שכל הפרה שילם קנה או דלמא כיון דתרוייהו חד פקדון הוי ואינו משלם את שתיהן לא אקנו לו וכו':

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 3fa90060db89263a410131668ff537c506d08e0a2d765d71d65aeed4851860f9