קריאה במקור

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא קמא · פרק 10 · הלכה 3 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
בדין הוא שלא ישבע וכו'. משמע מהכא דלפרש טעמא דתקנת חכמים דאינו נוטל אלא בשבועה קמ"ל דמן הדין הוא שיחזיר לו זה דמיו בלא שבועה אלא כדי שלא יהו נטפלין לגנבים רמו רבנן שבועה עליה כמבואר בפנים ועיין בנ"י במ"ש במתני' בענין מה שאמרו בש"ס דילן דטעמא שצריך זה להחזיר לו הדמים משום תקנת השוק הוא דמן הדין מחזיר הוא לי בלא כלום וכן אמרו בירושלמי דתקנת חכמים הוא שלא יהו ב"ב נטפלין לגנבים עכ"ל ולכאורה הא דהכא מילתא אחריתא היא וטעמא דתקנת חכמים בשבועה קמפרש לה ולא טעמא דחזרת דמים ואפשר דה"ק דמצד הסברא שאמרו בירושלמי שלא יהו ב"ב נטפלין לגנבים לענין טעמא דתקנתא דשבועה א"כ מן הדין היה ג"כ דנימא מכח סברא זו שצריך להחזיר לו כליו בלא כלום כדי שלא יהו נטפלין לגנבים שהרי זה לא נתייאש מהם כדמוקמינן התם ולא היה לו להלוקח לקנות מן הגנב אלא משום תקנת השוק הוא דאמרו שלא יחזיר לו בלא דמים הואיל וגנב שאינו מפורסם הוא:
2
בר נש דעקן הוה. כן מצאתי הגי' בדברי הראב"ד ז"ל בספרו תמים דעים סי' ס"ח וענין עקום הוא ומעקש דרכיו תרגומו דמעקן ארחותיה וכלומר מפני שהכירו דאדם עקש הוא לא קיבל דבריו א"נ עקן לשון לוחץ וגזלן וגר לא תלחצנו תרגומו לא תעיקין ליה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ad22e0fdadc0a9042270a91bb4120f94d69a486ed6b262224fa5823b1068f208