מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא קמא · פרק 3 · הלכה 3 · Segment 4

תיפתר דברי הכל במפריח. כדפרישית בפנים. וכן יש לפרש דד"ה דקאמר ר' יוחנן אפלוגתא דבור קאי דפליגי לקמן בפ"ה אי בור ברשותו חייב ולכ"ע בור בר"ה חייב ובמפריח דהוי בור בר"ה ד"ה מודים בה. והיינו הך דמאן דס"ל מפקיר נזקיו בעלמא שלא היה מתחלה באונס חייב ס"ל דחיובא דבור בר"ה הוא כדמוכחא סוגיא דבבלי בדף כ"ט ע"ב. ולפ"ז צריך לומר הא דקאמר אליבא דר' יוחנן התם טעמא דמצמצם פטור לפי שאין דרך בני אדם להתחכך בכתלים האי טעמא צריכא למאן דס"ל בור ברשותו נמי מיחייב וכשהפקיר רשותו דאי למ"ד בור ברשותו פטור ל"צ להאי טעמא דהא מצמצם בור ברשותו הוא. וכדכתבו התוס' ד"ה אלא ר' יוחנן דמה"ט אמרינן דאפשר ר' יוחנן גופיה ס"ל דבור ברשותו נמי מיחייב. והרא"ש ז"ל תמה על הרי"ף בענין זה דהוא פסק כר' יוחנן בור בר"ה חייב אמאי אצטריך ליה טעמא במצמצם שאין דרך בני אדם וכו' תיפוק ליה דהוי בור ברשותו. ועל זה כתב וז"ל ומתוך זה משמע דרב ז"ל סבר כמאן דמחייב לקמן בתרווייהו בור ברשותו ובור בר"ה עכ"ל ובהדיא פסק הרב אלפסי ז"ל הכי בפ' הפרה במקומו. ואפשר גי' אחרת היה לו להרא"ש שם בדבריו:

כרבי יוסי בן רבי יודה דאמר שלשה שהן סמוכיי לרשות כרשות. דברי ר' יוסי בר"י מתבארין הן מתוך התוספתא פ"ו. איזהו בור שאמרה תורה חפר בור ברשות היחיד ופתח לרה"י יש לו רשות לחפור ויש לו רשות לפתוח. בר"ה ופתח לר"ה אין לו רשות לחפור ואין לו רשות לפתוח. ברה"י ופתח לר"ה יש לו רשות לתפור ואין לו רשות לפתוח אבל יש לרבים רשות ליכנס לשם. בר"ה ופתח לרה"י אפי' היא של רבים פטור ר' יוסי בר' יהודה מחייב עד שיעשה לו מחיצה גבוה עשרה טפחים או עד שירחיק מן הכותל ד' טפחים שיהלך אדם או עד שימסור לרבים ע"כ. ופירוש דר' יוסי בר"י אכל השלשה חלוקות אחרונות קאי דלת"ק כל מקום שאין לו רשות לפתוח סגי בהכי שלא יוכל לפתוח אם כבר חפר ובהכי מיפטר מחיוביה ובבבא אחרונה ס"ל לת"ק דלעולם פטור כיון שהפתח הוא לרה"י ששם אין רשות לרבים ליכנס וע"ז קאמר ר' יוסי דלעולם כל מה שסמוך לרשות הרבים הרי הוא כר"ה ואפילו בכל אלו הג' בבות ולא סגי בהא דלא יפתח לר"ה. עד שיעשה וכו' לפי שלפעמים רבים נדחקין לשם אם הפתח הוא סמוך לר"ה. והה"ד ה"נ במצמצם חייב אליבא דר"י שהוא סמוך לר"ה. וכבר נתבאר דהמסקנא דהכא כדהתם: