מה טעמא דר' יודן מתמול שלשום. מה דפרישית הוא כאביי בבבלי דף כ"ג ע"ב וכפירוש התוספות דליכא בינייהו לאביי ורבא אלא משמעות דורשין ולכ"ע בנגיחה רביעי' הוא דמשלם נ"ש ולא קודם לכן וכדמוכח מריש חזקת הבתים וכ"כ הרשב"א ז"ל וכך מטים דברי הרמב"ם ז"ל. וההיא ברייתא דלקמן דקתני ומה תלמוד לומר מתמול שלשים ואתיא כר' יודא ומ"ס דמתמול דריש כדפרישית בפנים ושלשום משמע ליה תרי וזהו כרבא ולפ"ז איכא בינייהו לדינא לענין תם דליכא למידרש הכי לאביי אלא דהך ברייתא כולה כר' יודא היא וכבר איפסיקא הלכתא הכא והתם הלכה כרבי מאיר בתם והלכה כרבי יהודה במועד ולא נ"מ מידי:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא קמא · פרק 2 · הלכה 6 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על ידי שלשה מינין וכו'. ובבבלי דף ל"ז האי דינא בפשיטות איתמר ואת"ל איתא לדרב פפא נגח שור חמור וגמל נעשה מועד לכל ועיין מה שכתבתי לעיל בריש פ"ק ד"ה מועד מנין:
ייבא בתפלוגתא. מבואר היטב ממה דפרישית בפנים והרמב"ם ז"ל פסק בפ"י מהלכו' א"ב הלכה ו' כרב דהתם דקאמר זבה ודאי וכרב אדא דהכא אליביה ומשום סייעתא דרב הונא דהכא מהאי ברייתא אליבא דר"י בתם היא והלכתא כר"מ בהא. ומיהו למאי דמדמי הכא דיניה דמועד לדין דזבה א"כ למ"ד התם זבה ודאי במועד נמי דינא הכי אלא דמדחזינן דבגמרא דילן לא נחית להא ואע"ג דבדין הדילוג מדמי לה לדין דוסת התם בפ"ד מ"מ לענין האי דינא הרי הוא בכלל למה שאמרו אין נעשה מועד עד שיעידו בו ג' ימים זה אחר זה ולפיכך לא פסק הרמב"ם בהך דמשמע מדהכא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ad22e0fdadc0a9042270a91bb4120f94d69a486ed6b262224fa5823b1068f208