לאיש עשב בשדה וכו'. כה"ג דרש בבבלי פ"ק דף ט ע"ב. וכתבו התוס' שם ת"ל עשב פי' שאם לא הי' צריכין אלא לעשב אחד ירד על אותו עשב ועל שאר כל השדה לא ירדו. וזה מוכח מהאי דרב דניאל בר קטינא דמייתי התם דהוה ליה ההוא גנתא וכו' ואתי מיטרא וקמשקי כל היכי דמיבעי ליה מיא וכדדריש הכא בהדיא לעשב אבל לא לעשבים וכדי שיהא ניכר שלא ירדו אלא בשביל אותו עשב הצריך להם:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b3b57963ad0a2308b1df4a631f9a42457bc89a81587e4b9da6f730a0b9362edc