קריאה במקור

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 6

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
פוק עמן וצערך עביר. הר"ן ז"ל הביא לזה בפ"ק וגריס וצערך עביד. ובהא דאמר הדא אמרה אלין תעניתא דאנן עבדין לית אינון תעניין למה דלית נשיא עמהון כתב וזהו שאמרו אין תעניות צבור בבבל אלא ט' באב בלבד ולא בבל בלבד אמרו אלא כל חו"ל כבבל כמו שאמרו אין דנין דיני קנסות בבבל ופלפל שם בזה ומסיק דכי אמרינן הכי הני מילי לענין חמשה עינויים שאין כח בתענית יחידים להשוות תענית שלהם ותענית יוה"כ שהוא על כל ישראל ומשום הכי לא מיתסר בעינויין הללו אלא תענית דומיא דידיה דהיינו תענית צבור שהוא מקובל על כל ישראל אבל לענין נעילה וכ"ד ברכות והתרעה לא אמרו שכיון שכל הצבור מצטרפין להתענות ראוים הם לכך:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: b3b57963ad0a2308b1df4a631f9a42457bc89a81587e4b9da6f730a0b9362edc