ואיני יכול להכשיל כו׳. פי׳ ע"י התחבולה שבסמוך שהרי אדם בעצמו ידע כי הוסיף הנגיעה ולא נצטוה עליה לכך הכשיל את חוה שהיא סברה שאף הנגיעה בכלל הציווי. וגם בגמ׳ דסנהדרין כ"ט מנין שכל המוסיף גורע וצריך לפרש כן שחוה לא ידעה שהוא הוסיף מלבו. ובזה יש לכוין הפסוק ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך אשר צויתיך לאמר לא תאכל כו׳ לכאורה מלת לאמר משולל הבנה אמנם בזה הכוונה רצויה שהרי צויתיך אך לאמר לא תאכל ולא יהיה לך להתפתות ע״ הנגיעה:
קריאה במקור
ראשון לציון על אבות דרבי נתן · פרק 1 · הלכה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9a72d4456d5fd80db6d7a33ee1dee2a01d7481b6a262231d8ea2b776c660c9e8