קריאה במקור

רי"ף בבא קמא · דף 17b

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
שור שנגח ארבעה וחמשה שוורים זה אחר זה ישלם לאחרון שבהן אם יש בו מותר יחזיר לשלפניו ואם יש בו מותר יחזיר לשלפני פניו והאחרון האחרון נשכר דברי רבי מאיר רבי שמעון אומר שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום זה נוטל מנה וזה נוטל מנה חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו זה נוטל חמשים זוז וזה נוטל חמשים זוז חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו חמשים זוז ושנים הראשונים דינרי זהב:
2
גמ' והלכתא כרבי שמעון דהא אוקימנא למתניתין (דף לו:) רישא רבי ישמעאל דאמר בעלי חובות נינהו וסיפא ר' עקיבא דאמר שותפי נינהו וקי"ל הלכה כרבי עקיבא מחבירו וכיון דקאי רבי שמעון כוותיה הלכתא כוותיה:
3
והיכא דתפסו ניזק לגבות ממנו נעשה עליו שומר שכר לנזקיו ומחייב בניזקיה והיינו דקתני אם יש בו מותר יחזיר לשלפניו פרישנא הכי אם יש בו מותר בנזקיו יחזיר לשלפניו ובהא אפילו רבי שמעון מודה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 0dacc90a356efed4250f494101571e69c1b94782c29f7d70449c3859e6976a8a