את החררה וכו': איתמר אשו רבי יוחנן אמר אשו משום חציו כלומר כאילו בידו הזיק ריש לקיש אמר אשו משום ממונו כלומר כאילו שורו הזיק:
קריאה במקור
רי"ף בבא קמא · דף 10a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
(דף כב:) אמר רבא קרא ומתניתא מסייע ליה לר' יוחנן קרא [דכתיב] (שמות כ״ב:ה׳) כי תצא אש ומצאה קוצים תצא מעצמה שלם ישלם המבעיר את הבערה ש"מ אשו משום חציו [מתניתא דתניא] פתח הכתוב (דף כג.) בנזקי ממונו וסיים בנזקי גופו לומר לך אשו משום חציו אי הכי טמון באש [דפטר רחמנא] היכי משכחת לה וכו' אלא מאן דאית ליה משום חציו אית ליה משום ממונו כגון שהיה לו לגדור ולא גדר דהתם לענין גלוי שורו הוא דלא טפח ליה באפיה וכי מאחר דמאן דאית ליה משום חציו אית ליה נמי משום ממונו מאי בינייהו איכא בינייהו לחייבו בד' דברים דמאן דאית ליה משום חציו מחייבי' ליה בארבעה דברים ולמאן דלית ליה משום חציו לא מחייבי' ליה בארבעה
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0dacc90a356efed4250f494101571e69c1b94782c29f7d70449c3859e6976a8a