קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מכות · פרק 1 · הלכה 4 · Segment 2

גמ' הדא אמרה. זאת אומרת קאי אמתני' דפ' מרובה דתנן התם גנב ע"פ שנים וטבח ומכר על פיהם ונמצאו זוממין משלמין את הכל וקאמר ר"ז מהך מתני' שמעינן שעד זומם אינו נפסל משעה שהעיד בב"ד אלא משעת עדותן של המזימים נפסלים דאי ס"ד למפרע הוא נפסל קשיא משנתינו דאף בשהוזמו תחלה על הטביחה איירי דאי בשהוזמו על הגניבה תחלה ה"ל עדותן על הטביחה עדות מוכחשת שאם אין גניבה אין טביחה ומכירה מ"מ אמאי משלמים על הטביחה הא כשהוזמו אח"כ על הגנבה איגלאי מילתא למפרע כשהעידו על הטביחה פסולים היו אלא מכאן ולהבא נפסל וכשהעידו על הטביחה עדיין לא נפסלו עד שהוזמו אח"כ לכך משלמים את הכל:

ה"ג פתר לה שני התריות. ר"ז מפרש למתני' שהתרו בו שני פעמים אחת על הגנבה ואחת על הטביחה ולא העידו על שניהם בבת אחת ודייק שפיר כדכתיבנא אבל אי מוקמי' לה בבת [אחת] ליכא למידק מידי דאפי' נאמר למפרע הוא נפסל כיון שהעידו על שניהם בבת אחת אע"פ שנפסלו על מקצתה לאנפסלו על כולה:

ותני כן. ותניא נמי הכי:

אר"י כו'. רישא דברייתא היו שנים מעידין אותו שגנב והן מעידין אותו שטבח ומכר והוזמו על הגנבה עדות שבטלה מקצתה וטלה כולה הוזמו על הטביחה הוא משלם תשלומי כפל והן משלמין תשלומי שלשה אר"י בד"א בשתי עדיות דהיינו כת אחת כעין שתי עדיות כגון שאמרו שהיו שתי התריות אחת על הגנבה ואחת על הטביחה או שהעידו בזה אחר [זה] אבל בעדות אתת שאמרו שלא היה שם אלא התראה אחת על שניהם או שהעידו על שניהם כאחד והוזמו על הטביחה הן משלמין תשלומי שלשה והוא פטור דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ואי ס"ד למפרע הוא נפסל ל"ל טעמא דעדות שבטלה מקצתה כו' תיפוק ליה כיון דהוזמו על הטביחה בשעה שהעידו על הגנבה פסולים היו דהא העידו על שניהם כאחד א"כ אין כאן עדות אלא ודאי מכאן ולהבא הוא נפסל ולא נתבטל עדותן אלא מטעם עדות שבטלה מקצתה כו':

מהו עדות כו'. סתמא דש"ס קאמר מברייתא זו אין להוכיח מידי דאיכא לפרושי עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה היינו כשהוזם על מקצתה בטל למפרע כולה ל"א ה"ק כיון שהעידו תחלה על הגנבה לא נפסל למפרע משום הזמת טביחה דהא דנפסל למפרע היינו מה שהעיד אחר הטביחה מעשרה בניסן ואילך אבל מה שהעיד קודם הטביחה אע"פ שהעיד עמה הגנבה בבת אחת אינו נפסל למפרע אלא מטעם עדות שבטלה מקצתה:

אר' אבא בר ממל תיפתר כו'. ר' אבא פליג אר"ז ואמר מתני' יש לפרש שהעידו בבת אחת והוזמו ואפילו נאמר למפרע הוא נפסל כיון שהעידו על הטביחה תוך כדי דיבור של הגנבה והיו יכולין לחזור על עדות של הגנבה שהוזמו עליו לא נפסלו על הטביחה שבאותה שעה כשרים היו הרי דליכא למשמע ממתני' כלום אי מכאן ולהבא אי למפרע נפסל:

ותני כן. ותניא נמי הכי דלמפרע הוא נפסל:

היו הן כו'. תוספתא דב"ב פ"ב תניא החזיק בפני שנים שנה הראשונה בפני שנים שנה השניה בפני שנים שנה השלישית הרי אלו שלשה עדיות והן עדות אחת נמצאת כת הראשונה זוממת הרי בידו שתי שנים שנייה הרי בידו שנה אחת שלישית אין בידו כלום היו הן הראשונים והן האחרונים נמצאו זוממין בראשונה אין בידו כלים שנייה הרי בידו שנה אחת שלישית הרי בידו שתי שנים וה"פ כשהעידו שלשה כתות והוזמו כת הראשונה עדיין עדות כת השנייה והשלישית קיימת ולא אמרינן כיון שהן עדות אחת כדמסיק נאמר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה דלענין זה שלשה עדיות הן הוזמו גם כת השנייה אפ"ה עדות כת השלישית קיימת והא דתני הוזמו כת שלישית אין בידו כלום מיותר ולא נקט ליה אלא אגב סיפא. ואם העידו כת אחת על שלשה שנים והוזמו על שנה הראשונה בטלה כל העדות דכיון דלמפרע הוא נפסל כל מה שהעידו אח"כ בטל אבל אם הוזמו בעדות שנה שנייה עדותן של שנה הראשונה קיימת שבאותה שעה עדיין כשרים היו וכן אם הוזמו על שנה שלישית עדות שנה הראשונה והשנייה קיימת שמעינן מיהת למפרע הוא נפסל דאי מכאן ולהבא נפסל אפילו הוזמו על הראשונה עדות שנייה ושלישית קיימת:

ופריך והיכי דמי כו'. מנ"ל להוכיח מהך ברייתא דלמפרע נפסל דלמא איירי בשהעידו על השלשה שנים בבת אחת הלכך כשהוזמו על הראשונה בטלו כולם אפילו למ"ד מכאן ולהבא נפסל דה"ל כעדות אחת דקיי"ל עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה וליכא למשמע ממנה כלום:

ומשני לא אתיא כו'. אי אפשר לפרש ברייתא זו אלא בעדות הרבה כלומר שהעידו על כל שנה בפני עצמה ולא בבת אחת דאי בבת אחת קשיא סיפא כשהוזמו בשנייה או בשלישית עדותן בראשונה קיימת אמאי כיון שנתבטל מקצת העדות כל העדות בטל וכיון שכן על כרחך לומר למפרע נפסל וכדכתיבנא:

אר"ז הדא אמרה. זאת אומרת ברייתא זו מכאן ולהבא נפסל קסבר ר"ז למ"ד למפרע נפסל כל מה שהעיד באותו עדות ה"ל עדות בפסול א"כ לפלוג ולתני בדידיה בכת אחת בין העידו בבת אחת להעידו שלשה עדיות אלא ודאי מכאן ולהבא נפסל ובבת אחת איירי ולא נתבטל אלא מה שהעידו אז אחר שהעידו העדות שהוזמו בו אבל מה שהעידו לפניו אע"פ שהיה בבת אחת אפילו הכי עדותן קיימת: