עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי ביצה · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 5

ר' יעקב בר אחא כו' מוחטין את הפתילה ביו"ט. בא"ז ה' יו"ט (סי' שס"א) סיים ע"ז מאי מוחטין א"ר הונא בר שלמיא משמיה דרב עדויי חשיכה. צריך לטלטלו ממקום למקום מותר לטלטלו. ולהוסיף עליו שמן מותר משום שלום ביתו שכל זמן שהנר בבית שלום בבית שנאמר וידעת כו' המדליק לילי יו"ט צריך לברך בא"י אמ"ה אקב"ו להדליק נר של יו"ט עכ"ל ולפנינו חסר כל זה בירושלמי. וזה הנוסחא היתה ג"כ לפני ההגמי"י פ"ה מהל' שבת שכ' שבפ' המביא בירושלמי איתא המדליק כו' וכ' ע"ז בספר קובץ על יד שם. שלא נמצא כן בירושלמי. אולם לפני ההגמי"י היתה הנוסחא כמו שמביא הא"ז. ומ"ש הקובץ על יד שבירושלמי פ' הרואה איתא לברך על נר של שבת ויו"ט. לא נמצא כך לפנינו. אך במרדכי פ' במה מדליקין כו' ובירושלמי פ' הרואה גרסינן המדליק נר של שבת צריך לברך להדליק נר של שבת וכן ביו"ט של יו"ט וז"ל הא"ז ה' שבת (סי' י"א) ואמרינן בפ' הרואה ירושלמי המדליק נר בלילי יו"ט אומר אקב"ו להדליק נר לכבוד יו"ט וא"צ לומר זמן. בלילי שבת אומר אקב"ו להדליק נר לכבוד שבת ובפ' המביא כדי יין ירושלמי המדליק נר בליל יו"ט כו' עכ"ל. אולם לפנינו ליתא בפ' הרואה וכאן בירושלמי. וכן היתה נוסחות התוס' שבת (כ"ה ב') שכתבו בשם י"א דאין לברך על נר של שבת וכ"כ הרא"ש שם וטוא"ח (סי' רס"ג) וע' בספר הישר לר"ת (סי' תרכ"ב) בתשובתו לר' משולם שדעת ר' משולם היתה שלא לברך על הדלקת הנר דמדוע אינו מאמין לדברי ר' עמרם גאון שכתב שיש לברך מבואר דלא היה בגירסתם בירושלמי בברכות וכאן שיש לברך על הדלקת הנר וכנוסחתינו. ובשו"ת הגאונים הנדפסים בליק (סי' פ"ב) נשאל ר' האי אם יש לברך על הדלקת נר ואם צריך היכן כתובה בתלמוד. והשיב ברכת נר של שבת הלכתא הוא ואע"ג דלא איתאמרה בהדיא כו' ע"ש מבואר ג"כ דלא היה בגירסתו בירושלמי. וע' בתשובת הגאונים חמדה גנוזה (סי' ה') והוא ג"כ בס' הפרדס הגדול בליקוטים (דס"א ע"ד) וע' בספר תורת אביגדור בא"ח (סי' רס"ג ס"ה) שהקשה ע"ד תוס' שבת מדברי המרדכי שהביא הירושלמי. והאריך שמה בדברים דחויים. אולם הברור שלא היה כן בגירסתם: